לקו על זה: 10 אטרקציות לטיול בגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור שיש בו הכל (נוף, היסטוריה, קולינריה, אטרקציות ואנשים טובים), אבל עדיין אנשים נמשכים איכשהו דווקא לחלק המזרחי של חבל ארץ מופלא זה.

עוד טיולים בגליל המערבי:

• בחומה ומגדל כבר הייתָ? אז קפוץ ליער חניתה
• נחל בצת: הצעה לטיול על יבש
• תיירות חברתית: לטייל, ועל הדרך לתרום לחברה
  

בדיוק בשביל "להילחם" בקונספציה השגויה הזו, הקימה בחודש אפריל השנה הפילנתרופית רעיה שטראוס, שנולדה וחיה בנהריה (בירת הגליל המערבי), את מיזם "אוצרות הגליל", שמטרתו פיתוח הגליל העליון המערבי בעזרת תיירות. במיזם 400 תיירנים ופעילויות, כ-140 אתרי לינה, 75 מסעדות שרובן כשרות למהדרין.

במסגרת המאמצים לחשיפת האזור למטיילים, פותחה גם אפליקציה ידידותית וחינמית על האזור שבה ניתן לקבל מידע על כל הפעילויות בגליל המערבי, מפות, אתרי לינה, מסעדות ועוד. אז מה יש לעשות שם? הכל, אבל הנה 10 אטרקציות שכדאי להכניס לרשימת "הדברים שמומלץ לפתוח איתם את החופשה בגליל המערבי".

הסמל של הגליל המערבי. מבצר המונפורט(צילום: זיו ריינשטיין)

1. מתגלגלים בגורן

שרון ונטע גואטה הם זוג נשוי שמאוהב בגליל המערבי, וכנראה שגם זו בזה. את האהבה שלהם לאזור הם מתרגמים לטיולי אופניים חשמליים שניתן לשכור אצלם ב"לב הגורן" - מרכז האופניים שלהם שמכיל כ-50 זוגות אופניים עם סוללות, למי שלא מעוניין להזיע.

המסלול המומלץ (כ-7 ק"מ) שמציע הזוג למשפחות הוא בפארק גורן - פארק של עצי אלון וחורש ים תיכוני שמסביב לשרידי מבצר המונפורט הצלבני, המשקיף אל נחל כזיב המוכר. על הדרך תוכלו לעצור באחת מנקודות הפיקניק שמציע הפארק. יאללה, תתחילו להתגלגל לפה.

לב הגורן. מושב גורן, טל 052-8995358.

תן לאצבעות לדווש במקומך. אופניים חשמליים בגורן(צילום: זיו ריינשטיין)

2. קשת של צלילים

ב-1990 נפסקו קולות קרקור התרנגולות שנהגו חברי קיבוץ אילון לשמוע מהלול שלהם, והמקום הפך לאולם קונצרטים אקוסטי שבו מיטב הכנרים בעולם מלמדים כיתות-אמן את עשרות הכשרונות הבינלאומים המבטיחים.

הכל החל כשהגיעו לקיבוץ עולים מחבר העמים, שהביאו עמם רוח מוזיקלית, בעיקר קלאסית, וחיפשו להמשיך לעסוק באהבה שלהם למוזיקה גם באוויר הגלילי. כיתות-האמן של "קשת אילון" כבר הפכו שם דבר בעולם, ורבי-אמן בכלי מיתר, כמו הידה הנדל, שלמה מינץ ופרופ' יצחק רשקובסקי נמנים עם המורים במקום. 

מי שנמצא באזור בסופי-שבוע יכול לקפוץ לקיבוץ ואולי לתפוס קונצרט איכותי במחיר עממי (80-70 שקלים לכרטיס), במסגרת הקונצרטים הפתוחים שמתקיימים לקהל. הזדמנות קלאסית.

קשת אילון. קיבוץ אילון, טל' 04-9858191.

על הדרך תתפסו קונצרט. פרופ' רשקובסקי ותלמיד בקשת אילון(צילום: שרית עוזיאלי)

3. סוף המדינה שמאלה

ערב אל-ערמשה הוא באמת בין הישובים האחרונים שבקצה המדינה, סוף העולם שמאלה של הגליל המערבי. הוא הוקם כישוב גבול עם לבנון, לאחר שתושביו ישבו על ציר התנועה מדמשק-לבנון-ארץ ישראל, וגבו מסים משיירות שהעבירו סחורות.

תושבי הכפר הבדואי (1,600), שמקורם בסוריה, כורדיסטן, עירק והנגב, "בחרו צד" וכרתו כבר לפני קום המדינה ברית-שלום עם תושבי הקיבוצים באזור, וסירבו להילחם לצד קאוקג'י - מפקד צבא ההצלה ב-48 - נגד היהודים זו גם הסיבה שהכפר נותר על כנו ולא פונה או ננטש כמו כפרים אחרים באזור.

מוחמד מזעל, בן השבט ערב אל-ערמשה, מאמין בדו-קיום פוליטי ותיירותי, ממש כמו שהאמינו אבותיו, ומארח בביתו קבוצות לארוחה מסורתית טעימה - פאר יצירתה של אשתו. לאחר מכן הוא ישמח לקחת אתכם לסיבוב רגלי בכפר ותצפית על גבול הצפון, לספר את סיפורי אבותיו וגם על הקשר שנותק עם בני השבט שמעבר לגבול.

מוחמד מזעל. ערב אל-ערמשה, טל' 04-9806825, 050-6952124.

דו-קיום מאז ועד היום. מוחמד מזאל ואשתו בערב אל-ערמשה(צילום: זיו ריינשטיין)

4. "לא לבעלי ראש מרובע"

כך כתוב על הסטיקר בכניסה למסעדת "שותא" - מסעדה גרוזינית, או שמה יש לומר גיאורגית, שהוקמה בקיבוץ שמרת לפני כשנה.

ואכן, כדי לפתוח את הראש, ובעיקר את התיאבון, כשבאים לטעום ממיטב המטבח הגרוזיני של "שותא" (המשורר הלאומי של גיאורגיה), שמציע חצ'פורי (כמובן) של ארבע גבינות או תרד, סלטים שונים של חצילים, סלק וכרובית וגם מנות בשר וצלי עסיסיות שיגרמו לכם לצעוק גאומרג'וס! (לחיים בגרוזינית).

את המקום מנהלות שתי חברות, בלה ולאה, שהחליטו לצאת מהמטבח ולהיכנס אליו בדרך חדשה, למרות הרמת הגבות העדתית, ולהביא בשורה קולינרית חדשה גם לגליל. ננוצ'קה, מאחוריך.

שותא. קיבוץ שמרת, ג'-ו' 18:00-חצות, שבת מהצהריים. טלפון: 053-8096649.

תאכלו, תרקדו וגם תשתו. יין גרוזיני נמזג ב"שותא"(צילום: זיו ריינשטיין)

5. פסיפס אנושי

דלית בן שלום היא כולה גליל מערבי: היא נולדה בקיבוץ אילון, עברה לגור בכפר ורדים ויוצרת בסדנה שלה בקיבוץ יחיעם (מול מבשלת "בירה מלכה" שכדאי לנסות ללא קשר).

מעבר ללימוד אמנות ופיסול ובברזל ובטון, מארחת דלית קבוצות ומשפחות (החל מ-10 איש) לסדנאות פסיפס, מספקת את החומרים ואת משטחי העבודה והכל כלול במחיר (50 שקלים לשעה לאדם). כך, למשל, תוכלו ליצור שולחנות קטנים, תליונים, או קישוטים אחרים לבית וכמובן לקחת אותם הביתה.

סטודיו למוזיאקה. קיבוץ יחיעם, טל' 052-3224431 (בתיאום מראש).

אם במקרה תיפול עליכם המוזה ליצור. סטודיו לפסיפס ביחיעם(צילום: זיו ריינשטיין)

6. עלה ירוק-חום

על איכות הטבק של מעיליה מעידים נוסעים ותיירים אירופים, שעברו בארץ ישראל כבר מ-1850, ואילו ותושבי הכפר נשענו על גידול זה כמקור פרנסתם.

בבית עות'מני ישן בעל תקרות מקושתות, מארח באסל קסיס, בן למשפחת מגדלי טבק מהכפר, קבוצות שבאות ללמוד על מלאכת גידול הטבק העתיקה וייבושו, תוך כדי שהוא מדגים גלגול סיגריה מטבק ישן שעדיין באמתחתו.

בית הטבק. מעיליא, טל' 

מגדלים טבק מ-1850. באסל ועלי טבק יבשים בביתו(צילום: זיו ריינשטיין)

7. נמשיכה לתרשיחא

ואם כבר כפרים ערביים בגליל, בתרשיחא כפר נוצרי-מוסלמי שכיום הוא חלק מהעיר מעלות-תרשיחא, מתגורר מיעוט של כ-400 נוצרים שפוקדים מעת לעת את כנסיית אליהו הנביא שמשקיפה אל הבתים הישנים.

האב אבונה ישראל אעבליני, הוא איש גבה-קומה המשמש כראש הכנסייה האורתודוקסית בכפר, ועברית מצויינת בפיו. הוא ישמח לארח אתכם לביקור ללא תשלום, להסביר לכם על תושבי הכפר ועל דו-קיום על-עדתי שמאפיין את הגליל המערבי.

כנסיית אליהו הנביא. תרשיחא, פתוח בשבת אחה"צ ובימי א'. טל' 052-6609851.

נוצרי שמדבר עברית בכפר ערבי. האב אעבליני בכנסייה בתרשיחא(צילום: זיו ריינשטיין)

8. ללקק את האצבעות

רגע, אל תיפרדו מתרשיחא לפני שתתוודעו לדו-קיום מסוג אחר -כזה שיגרום לכם ללק את

האצבעות (תרתי משמע).

גלידת "בוזה" (מערבית גלידה) הוקמה לפני  כשנה וחצי על-ידי אדם זיו מקיבוץ סאסא ועלאא סויטאת, בדואי מקומי ומבעלי מסעדת "אלומה" היוקרתית בתרשיחא.

אדם למד באיטליה את סודות הכנת הגלידה והציע לעלאא, שהקולינריה לא זרה לא, לפתוח ביחד גלידריה משותפת היכן שהיה פעם מחסן בגדים ישן.

הגלידה מיוצרת בבוזה מחומרים טבעיים שרובם מהגליל, ובין הטעמים שכדאי להכיר: לזוז (טעים בערבית) שבו צנוברים בשוקולד לבן, פיסטוק מאנטליה וקרם בוזה (אגוזי לוז בשוקולד). יאמי!

בוזה. תרשיחא, טל' 04-873-8984, פתוח כל יום (חוץ מראשון) מ-11 עד 23.

תעשו לעצמכם טובה ופשוט תגיעו לבוזה. עלאא מפנק בגלידה(צילום: זיו ריינשטיין)

ואם הגלידה רק פתחה לכם את התיאבון, לא רחוק משם, ב"טרנסילבניה", תוכלו לסגור אותו. רגע, מסעדה רומנית בלב כפר ערבי? ובכן, בדיוק כך.

נזיל אנדראוס, תושב מתרשיחא, נסע בשנות ה-80 ללמוד רפואת שיניים ברומניה ולפרנסתו עבד במסעדה רומנית בעיר טימישוארה ולמד את רזי הכנת הממליגה, הבורשט והצ'ורבה. ב-2004 פתח את טרנסילבניה, כשהוא הסתמך על לקוחות ממזרח אירופה שגרים באזור וישמחו לאכול משהו מבית אמא.

התפריט המגוון והשולחן העמוס כל-טוב, הכולל גריל רומני עסיסי, יגרום לכם להרגיש בהרי הקרפטים והכל במסעדה של איש אחד שעושה בה הכל: מנקה, מבשל, מגיש וגם מתפרנס לבדו.

טרנסילבניה. תרשיחא, כל יום (חוץ מראשון) מהצהריים עד הלילה. טל' טלפון: 04-9973958.

יפתח שולחן, יבשל, יגיש והכל באהבה. אנדראוס ב"טרנסילבניה"(צילום: זיו ריינשטיין)

10. דרך המשי

בקיבוץ בית העמק ישנו סטודיו למוצרי משי טבעי שבו תופרים טליתות, בעיקר לייצוא ליהדות חו"ל.

שלומית עזתי, מנהלת המקום, החלה לצבוע צעיפים כתחביב, ועברה לטליתות ואריגים. לימים החליטה לפתוח סדנת צביעת אריגים שבה יכולות קבוצות ומשפחות לקבל צעיף משי לבן ולעצב אותו כרצונן.

בסיום צביעת הצעיפים אפשר לסייר בגן הארכיאולוגי בקיבוץ, או לקפוץ להפסקת קפה ומאפה ב"שאור" - מעדנייה קטנה ומתוקה שפתחה אפרת כץ לפני כחצי שנה במקלחת ההיסטורית של הקיבוץ מ-1958.

אפרת אופה לחמים מקמחים מלאים (נסו את הלחם סלק) וכ-15 סוגי עוגיות. המקום כה מקסים, עד שחברי הקיבוץ באים להיפגש במעדנייה הקטנה שהחליפה, כנראה, את מועדון החברים הוותיק.

גלילי סילקס. קיבוץ בית העמק, בתיאום מראש, טל' טלפון: 04-9960611.

שאור. קיבוץ בית העמק, פתוח א'-ה' מ-8 עד 18:30, וששי עד הצהריים. טל' 054-6709855.

לייצר את הצעיף שלכם. בדים בגלילי סילקס(צילום: זיו ריינשטיין)

"כשהערב יורד יש לצאת ולטייל"

(מתוך "מערבה מכאן", מילים: תרצה אתר)