סבא שלי היה קומונר: עושים כבוד לבני עקיבא

ב"בני עקיבא", התנועה שאין לה גיל, לא סופרים שנים - סופרים שבטים. אז הערב (מוצאי השבת) עם תום אירועי שבת הארגון - בא "שבט" חדש לעולם, וייקרא שמם בישראל "מורשה", ככתוב בהמנון התנועה: "מולדת זו ארץ אבות ארצנו הקדושה - מידי אביר יעקב לנו מוֹרָשָׁה".

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

כינסנו כמה דמויות בולטות במגזר על טפם, לכבוד שבת הארגון של אחת מתנועת הנוער הגדולות בישראל (ויש שיאמרו: הגדולה שבהן), כדי לעמוד על פער הדורות, לענות על שאלון משותף - ולגלות מה השתנה (בנות! שרות! ורוקדות! מול גברים!!), ומה לא ("שעון בני עקיבא". הפרטים בפנים). ויש גם חידה ליודעי ח"ן: אם הרב סתיו בשבט "כיסופים", בן כמה הוא?

הרב דוד סתיו ובתו, שבות סתיו

היא: שבט "ציון", סניף שהם

הוא: אין קשר בין השעה לזמן.

היא: בתהליך התקדמות.

הוא: לא צפיתי.

היא: התרגשות גדולה.

הוא: אין לי חוש מובהק לסדר.

היא: מופע ישראלי.

הוא: פער עצום בין התואר - להתייחסות אליו בסניף.

היא: צדק חברתי.

הוא: לא אוהב ללכלך בגדים.

היא: בוקסה :-) מרק.

הוא: אירוע מרגש.

היא: מוראלים.

• הרב דוד סתיו הוא יו"ר ארגון רבני "צהר" ורב העיר שהם
  

דני הירשברג וילדיו, מיכל ויהונתן

הוא: שבט "צוריאל" סניף תל אביב מרכז

הם: מיכל בשבט "נעלה" ויהונתן בשבט "איתן", סניף טלמון

"איכשהו אתה שורד את הלילה הזה בלי לאבד את השמיעה. ודקה אחרי שאתה הולך כולך רטוב וצבוע הביתה - אבא מגיע לסניף". קשה להיות הילדים של המזכ"ל

הוא: משהו שמנסים לבטל. שעון שלפעמים חושבים שיש בו רק תאריך ולא מספרים.

הם: עד שאיזו קומונרית מחליטה שהפעם יוצאים בזמן, אתה מוצא את עצמך עם תיק מאורגן לטיול. לבד. ביישוב.

הוא: פזמונסניף זו יצירה נפלאה שחלפה מהתנועה, אבל הנוער מוצא לה חלופות.

הם: תמיד ברגע השיא בהופעות שהתאמנו עליו הכי הרבה שעות, האור במגרש כבה וצריך לחכות עשרים דקות עד שיידלק.

הוא: מדהים לראות יכולת של סניף ושל חבורה צעירה ליצור לעיתים מופעים שלא היו מביישים את הר הרצל בהדלקת המשואות.

הם: בשאיפה להיות מופע הדגלנות בהר הרצל בערב יום העצמאות. במציאות נראים כמו שילוב מעניין של רקדניות, זאטוטים על בימבות ורוכבי אופניים בטור דה-פרנס, שנתקעו אחד בשני בתאונת שרשרת.

הוא: כבר מזמן לא באמת שליח של ההנהלה הארצית. פעמים רבות מייצג את עצמו, והגיע הזמן שהמובילות בתנועה - הקומונריות לדורותיהן - יתגייסו למשימה.

הם: לא אחד שיביא לכם פיצה, אבל בהחלט אחד ש"בני עקיבא" עוד בנפשו גם כשכבר יש לו מדים אחרים ללבוש.

הוא: חשבתי שכבר לא אחווה אותו, אבל בשנים האחרונות אני גאה להיות חלק מתוך כל הבלאגן בחודש הארגון, שהוא לא חודש ולא ארגון. לראות את הרוח הנפלאה בשעות הקטנות של הלילה, את ההורים שמצ'פרים במרק חם, את החברים שנרדמים בחדר מדריכים, והקומונרית הצרודה שמחכה שכל זה ייגמר.

הם: איכשהו אתה שורד את הלילה הזה בלי לאבד את השמיעה. ודקה אחרי שאתה הולך כולך רטוב וצבוע הביתה - אבא מגיע לסניף.

הוא: ראש השנה האמיתי של התנועה, המנוף לעשייה האדירה של הסניף, ימשיך להיות מוקד ויכוח של אלה שלא מבינים את מהותו, בשאלה למה לא מעבירים אותו לקיץ.

הם: צירוף של ערכים, מוראל, השקעה, התרגשות, ריח של גואש ותחושת "יחד" למשך 24 שעות אינטנסיביות.

הוא: הביריה שלי התקיימה בלילה. איפה ביריה - לא ידענו. מה הסיפור - לא ידענו. זכרנו גשם, בוץ והרבה עייפות. בתש"ן הופסקה לשנה אחת המסורת בגלל מלחמת המפרץ, אבל זכיתי להיות חלק מקבוצה קטנה שהחליטה לשמור על המסורת, לעלות לביריה, לשיר את ההמנון - ולחזור הביתה אל מסכות האב"כ.

הם: מסלולים כאלה שבלי "בני עקיבא" אתה עושה אותם בחצי שעה.

• דני הירשברג הוא מזכ"ל "בני עקיבא"
  

הרב בני לאו ובנו, אלדר לאו

הוא: שבט "רעות", סניף בני ברק

הוא: שבט "ציון", סניף מרכז ירושלים

הרב בני: "שליח"? זה אני. אלדר: "שליח"? זה בן אדם מסכן שבדרך כלל מתעללים בו (מנפלאות השאלון הזהה)

הוא (הרב בני): מחלה קשה, כמעט חשוכת מרפא. לאחר שנים בקיבוץ הדתי נגמלתי.

הוא (אלדר): זה השעון הקבוע שלי...

הוא: ההופעה שהכי זכורה לי היא בשנת תשל"ג (שבט "מעלות"): התכוננו ל"שיר השכונה", אך באותה השבת פשטה שמועה שבן גוריון נפטר. המדריכות הניה ורבקי החליפו את המילים "בן גוריון בלע סבון" - ל"דן שילון", ימי הערוץ היחידי. שנה אחר כך, גם כן בשבת הארגון, הוא נפטר באמת.

הוא: מאוד מביך אותי. תמיד נותנים לי תפקיד של בת. מזל שגמרתי עם זה.

הוא: הכי מרגש היה הצעדה עם לפידים במוצ"ש. טורים של חניכים צועדים לאורך עשרות מטרים (בדרך כלל בגשם שוטף), עם תזמורת מתופפים ברחוב רבי עקיבא. ד"ר אבי ששון (באבא) היה המתופף הראשי.

הוא: עד שהמגבר הגיע, רוב ההורים התייאשו והלכו. ההחמצה שלהם...

שליח

הוא: אני...

הוא: בן אדם מסכן שבדרך כלל מתעללים בו.

הוא: השיא היה בשנה שבה החלטנו על "שבוע לבן". חמישה חניכים (מהשבט החדש) ויתרנו על בית הספר ("סגולה"), ועברנו לגור בסניף. ההורים היו בטוחים שזו איזו החלטה רישמית. היום זה היה נגמר בוועדת חקירה.

הוא: השיא! תמיד יש את "סבא מרק" - מישהו (אין לי מושג מי זה) - שמתדלק אותנו עם מרק ופסטה.

הוא: קשה לתאר את ההתרגשות שלי כשהגעתי לראשונה לקיבוץ סעד, וראיתי בעיניי את אריה קרול, המוכתר של ביריה. איש ענק.

הוא: מדריכה שלי ואני הלכנו בראש שישה-שבעה סניפים והתברברנו, כשכולם מאחורינו. לקח הרבה זמן עד שגילינו.

• הרב ד"ר בני לאו הוא ראש בית הכנסת הרמב"ן בירושלים, וראש מיזם 929 ללימוד תנ"ך
  

ח"כ עליזה לביא וביתה, עמית לביא

היא: שבט "היובל", סניף נתניה

היא: שבט "אביחי", סניף נתניה. מדריכת שבט "מעלות" (מחר "מעפילים") בסניף עין התכלת, נתניה.

היא (עליזה): משהו שנשאר לכל החיים.

היא (עמית): כשאומרים שעה מסוימת, מבינים שגם אם תגיע מחר - זה בסדר.

היא: הזדמנות לגילוי כישרונות חבויים. אנחנו שרנו יחד.

היא: אצלנו אוהבים הופעות. השנה עושים מיומנה. החניכים מתלהבים. כדאי לכם לבוא.

היא: לחשב איפה להתמקם כדי לצעוד עם לפיד בוער.

היא: אצלנו יש תסי"ם סניפיים. כל חבריא ב' עושים תסי"ם ביחד. צחוקים אש.

היא: הרבה כבוד והתרגשות את מי ישלחו השנה.

היא: כל המוזרים הדוסים מגיעים אלינו.

היא: הלילה שלנו בלי שאף אחד יתערב. הייתה פחות פתיחות מבתי הספר. מתרגשת לראות עד כמה המורים של היום מעורבים וקשובים.

היא: הלילה הכי כיף בשנה. כבר לא אהיה באותו צבע. חזרות להופעה, תסי"ם, צובעים הכל ועושים וגיבוש סניפי.

שבת ארגון

היא: ארוחות שבטיות, תחרות החדרים היפים והתרגשות גדולה שנשארה עד היום, עם כל ילד וילד.

היא: אחרי חודש שלם שאת לא נמצאת בבית, הגיעה השבת שלה חיכינו. מורלים, צחוקים, דחקות, ארוחות שבטיות וצוותיות, ומתכוננים לצעדה במוצאי השבת.

היא: פספסנו בגלל "שלום הגליל".

היא: זוכרת שחברה שלי נפלה וירד גשם, ו"בני עקיבא" נתנו לנו לאכול מרק מים דלוח, אבל בקור ששרר באותו היום, זה היה פשוט מעדן.

• ד"ר עליזה לביא היא חברת כנסת ("יש עתיד") וסופרת
  

אפרת שפירא-רוזנברג ובתה, אביגיל רוזנברג

היא: שבט "הצבי", סניף תל אביב צפון

היא: שבט הרא"ה, סניף מזכרת בתיה

"סנסציה - בנים ובנות אשכרה עמדו על הבמה באור לבן ולא סגול, ושרו ביחד!" אפרת שפירא-רוזנברג נזכרת

היא (אפרת): קובעים בשש, לקראת שבע-וחצי מתחילים לטפטף לסניף, בתשע מגיע האוטובוס, עשר מתניעים...

היא: סנסציה - בנים ובנות אשכרה עמדו על הבמה באור לבן ולא סגול, ושרו ביחד!

היא: כל שנה אותו השיר, אותו הריקוד, אפילו אותם קטעי הקישור... רק הנושא והשבט מתחלפים.

היא (אפרת): חתן פוטנציאלי. מה, לא זאת היתה ה"שליחות" שלו?

ביריה

היא: סוף-סוף הזדמנות לפגוש חבר'ה ממחוז אחר, אבל איכשהו בסוף תמיד נשארים עם סניף רחובות.

היא (אביגיל): חצי שעה חזרות, שעה וחצי מנוחה...

היא (אביגיל): ההשפלה של לראות את חב"ב (חבריא ב') מגיעים לארוחה מדוגמת, כשאנחנו מוזמנים רק לקידוש של הבייגלה והמיץ-ענבים שתוקפו פג כבר בשבת ארגון תשל"ח...

• אפרת שפירא-רוזנברג, עיתונאית, מנחת טלוויזיה ופובליציסטית
  

הרב רונן נויבירט ובנו, חיים נויבירט

הוא: שבט "ידידיה", סניף רמת חן. לימים רב "בני עקיבא" בצפון-אמריקה (תשס"ה-תשס"ו)

הוא: שבט הרא"ה, סניף רעננה מרכז

"שעון בני עקיבא"

הוא (הרב רונן): מחלה שעד היום אני מנסה להתאושש ממנה.

הוא (חיים): אם אומרים לך שהפעולה בשש, מתכוונים לשבע וחצי.

הוא: הזדמנות למחוסרי כישרון רבים להיות שחקנים ליום אחד, ולהצחיק את עצמם.

הוא: משקיעים בהן זמן ומחשבה. כדי שההופעה תעבוד כמו שצריך, נדרשת עבודת צוות רצינית.

הוא (הרב רונן): פעם שליח, תמיד שליח!

הוא: תירוץ מצויין להפסיד לימודים ביום שאחרי...

הוא: לילה שלם שצובעים (את הסניף), משתגעים ועושים הרבה כיף.

הוא: חוויה שמרגשת אותי בכל שנה מחדש ומחזירה אותי לנעורים.

הוא: הכי מרכזית. מסכמת מה שעברנו.

הוא: ציונות נטו.

הוא: מסורת. טיול מגבש שעשו גם הוריי לפניי. עוזר להיפגש עם סניפים מכל רחבי הארץ, ולהתיידד איתם.

הוא: גאוות יחידה ישראלית.

הוא: הרבה מאוד עבודה, אבל כיף לראות את התוצאות.

• הרב רונן נויבירט הוא רב קהילת "אוהל ארי" ברעננה, ומרבני ארגון "בית הלל "
  

ח"כ שולי מועלם רפאלי ובתה, טל רפאלי

היא: שבט "היובל", סניף כרמל

היא: שבט "ניצנים", סניף נווה דניאל (והשאירה לאמא את הבמה לזיכרונות)

הפך למושג לאומי. חייבים להיות בשבע גם אם יודעים שנצא רק בשמונה.

הופעות

עד היום זוכרת את השורה הראשונה בהופעה לכבוד שבע-הברכות של המדריכים המיתולוגיים שלי ב"היובל" כרמל - נעה פלס ודודי רייש: "כשאת קמה בבוקר, ומתפללת" (במנגינת "רוצי שמוליק").

שליח

שילוב של צעיר מלא פאתוס, ומורלים.

"לילה לבן"

שיאו של חודש הארגון. כל מה שלא הספקנו בחודש שלם, נדחס ללילה אחד של אנרגיות מרוכזות עם הרבה אור בעיניים.

שבת ארגון

כמי שהלכה כל שבת במשך שעה שלמה לסניף, התארחתי מדי שבת ארגון אצל חברות. זה הזמן להכרת תודה למשפחות ליפשיץ, לנזיר, ברקוביץ ולאונר.

ביריה

התרגשות גדולה לחזור ולדבר בפני העולים לביריה לפני שנתיים, כחברת כנסת. מיצוי תחושת השליחות שגדלנו עליה.

תסי"ם

להצליח להפתיע כל שנה בחדשנות ובמיוחדות בתרגילי סדר, שנעשו תמיד באותו משטח ריבועי עם דגלי ישראל.

• שולי מועלם היא חברת כנסת ("הבית היהודי")