הבשר הכשר יקר לכם? מהומות הכשרות של יהודי ניו-יורק
היהודים יצאו למחאה אלימה, והרדיו המרכזי של ניו-יורק עבר לשדר מתכונים צמחוניים ביידיש. הסיבה: "מרד האטליזים" במחאה על מחירי תעודות הכשרות. התוצאה: מערכת הכשרות האמריקאית, המבוססת על "אמון הציבור". מטמון כתבי עת שהגיע לארכיון "הספרייה הלאומית", חושף פרטים עסיסיים על הקרבות שמאחורי הבשר הכשר, ומה יכולים הישראלים ללמוד
מעורבות מאפיונרית, שחיתות ומונופוליזם: כך נראה "שוק בשר" היהודי בניו-יורק של תחילת המאה הקודמת. מטמון כתבי עת של איגוד האטליזים היהודי שהגיע לארכיון הספרייה הלאומית, חושף פרטים עסיסיים על הקרבות שמאחורי הבשר הכשר, שבשיאם - שביתת הבשר הכשר שהובילה למהומות בכל רחבי ניו-יורק, עד ליצירת מערכת הכשרות האמריקאית כמבוססת על "אמון הציבור".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הצצה לעיתונים שהוציאה "התאגדות הקצבים היהודים" של ניו-יורק בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, חושפת אוצר בלום של פרשיות עסיסיות שתועדו במה שהיה לכאורה עוד ביטאון איגודי מקצועי.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מחקר: המגזר לא מצדיע לחיילות הדתיות
- צפו: "פאר הישיבות" מיר, היא היום סניף דואר
- ברלין לא מחכה לי/
רוחמה וייס
מי שעלה על המטמון המרתק החבוי בהם, הוא ד"ר יואל פינקלמן - אוצר אוסף היהדות ב"ספרייה הלאומית". "מקרים של שחיתות ומעורבות של פשע מאורגן, היו חלק מהיומיום של אותה התקופה בארצות הברית, והם לא פסחו על המתרחש באטליזים", מתאר פינקלמן, ומזכיר את אימפריית הפשע היהודית ששלטה בניו-יורק, בראשות מאיר לנסקי, ארנולד רוטסטין ודאץ' שולץ האיום.
הקצבים עגלו פינות, והבשר היה טרף
החבאה של גופות באטליזים כשרים אולי לא דווחה באופן שוטף בעיתונים המקצועיים, אבל המעורבות המדממת של האטליזים עם המאפיה זכתה לתיעוד תקשורתי. כבר בשנת 1911 נרצח פעיל שהתנגד לשחיתות בתחום האטליזים, בשם אדוארד בס, לאחר שהעיד נגד הסחטנים.
אבל אם כל אלו היו בעיות של הקצבים, הרי שהבעיות של צרכני הכשרות היו אחרות ולא פשוטות כלל: "ההנחה הרווחת היא שבשנות העשרים, 40% מהבשר שנמכר ככשר לא היה כשר בכלל", חושף פינקלמן. "היה קשה לגלות באותן שנים אם הבשר אכן עבר שחיטה כשרה. הפולקע הוא אותו פולקע, ומאחר והביקוש לבשר כשר באזור ניו-יורק וניו-ג'רזי היה גבוה - היה מחירו יקר, והפיקוח רופף. אלה העלו את המוטיבציה מצד הקצבים 'לעגל פינות'".
העיתונים שעליהם מתבסס עיקר המידע של ד"ר פינקלמן פורסמו ברובם על ידי האגודה המקצועית של האטליזים הכשרים, איגוד שבו היו חברים לרוב יהודים (אך לא רק), ועליהם נמנו אלפי חנויות בשר כשר ברחבי ניו-יורק וניו-ג'רזי.
עלעול בעלונים מראה לא רק חוקים חדשים ותקנות שנחקקו באותה התקופה, אלא גם על תיעוד שוטף של חנויות שנתפסו מוכרות בשר טרף ככשר, או עוברות על תקנות הנוגעות להיגיינה ותברואה. וכן היו גם אירועים משפחתיים משמחים כמו בר מצווה ונישואין של הקצבים היהודים חברי ההתאחדות.
"הם היו בכל מקום: מנהטן, ברוקלין, ברונקס, לוג-איילנד וניו-ג'רזי", מפרט פינקלמן. "אנחנו מדברים על שוק של ממש. באזור הזה התגוררו אז שני מיליון וחצי יהודים, רובם שומרי מסורת, שהקפידו על בשר כשר".
שביתת הסטייקים הגדולה
באוקטובר 1937 התארגן "מרד אטליזים" מאורגן של קצבי ניו-יורק רבתי. הסיבה? רלוונטית מתמיד: מחאה נגד המחירים הגבוהים של תעודות הכשרות. "הם טענו שהבשר הכשר מתייקר בגלל הצורך בתשלום על כשרות; שהמשחטות מנצלות את היותו של הציבור היהודי 'קהל שבוי', ומעלות מחירים - ושאיכות הבשר המגיעה לאטליזים הכשרים נמוכה, על אף מחירו הגבוה".
"במשך שבוע שלם פשוט לא מכרו בשר כשר בכל אזור ניו-יורק", אומר פינקלמן, והשביתה הפכה למשמעותית במיוחד. "תחנת רדיו מרכזית בניו-יורק (WNYC) נאלצה לשדר מתכונים צמחוניים ביידיש לכל תושבי ניו-יורק, לאחר שלא הייתה כל דרך להשיג בשר כשר בעיר בעקבות השביתה".
"האוכלוסייה היהודית בניו-יורק הייתה כל כך חשובה, עד שראש העיר באותם הימים, פיורלו הנרי לה גווארדיה (כן, זה מהמחלף), נאלץ בעצמו להתערב בנושא". אך הניסיונות לייבא בשר כשר לניו-יורק לא צלחו, "והשביתה הובילה אף למהומות ברחבי העיר, שבהן נפצעו עשרות אנשים".
כך נולדה מערכת כשרות וולונטרית
בסופו של דבר, החלטת העירייה להתערב בנעשה באטליזים, ולהבטיח את איכות הכשרות באמצעים שונים. גם איומי הצרכנים להתחיל לרכוש בשר לא כשר, הביאו לדברי פינקלמן לסיום השביתה.
"אפשר לראות בהרבה אזכורים שלא רק הכסף הטריד אותם, אלא נושא האמינות של הכשרות", הוא אומר. "כל הנושא הזה מעלה שאלות שלא מפסיקות להיות רלוונטיות עד היום וגם אלינו. מי יכול לקבוע מה זה בשר כשר? האם שופט לא יהודי בעצם ידון ברמת כשרות של מוצרי בשר, ויאשר או יפסול אותם?"
בסוף המאה ה-19 ניסה רבה הראשון (והיחיד) של ניו-יורק, יעקב יוסף, להוביל איגוד כשרות אחד, אך ניסיונותיו נכשלו. "זה סיפור עצוב וכואב. הרב גילה שהמערכת חזקה ממנו. אבל בסופו של דבר, האינטרס היחיד לפיקוח ממשלתי על הכשרות היא שאלה של אמון, ועל זה בעצם התבססה בהמשך מערכת הכשרות האמריקאית כפי שאנחנו מכירים אותה היום".
במקום גוף בפיקוח ממשלתי כפי שאנחנו מכירים היום בישראל, יהדות ארה"ב העדיפה את האלטרנטיבה הליברלית. "מה שהציל את שוק הכשרות האמריקאי מעצמו, זה דווקא חוסר הרגולציה", אומר פינקלמן.
"מצב זה אפשר צמיחה של ארגונים על בסיס וולונטרי כמו ה-OU (ארגון הכשרות האורתודוכסי). הם יכולים, לכאורה, לעשות מה שהם רוצים - אבל הם הצליחו, כי הם זכו באמון הציבור גם ללא התערבות ופיקוח חיצוניים של המדינה. העובדה שהשוק היה פתוח לתחרות בין גופים שונים, גרמה לאינטרס הזה להיות הרבה יותר חזק, ולשמור על אמינות המותג בעיניי הציבור. וכל זה, בצורה חופשית לחלוטין".
פינקלמן סבור שראוי לציבור הישראלי ללמוד משוק הבשר האמריקאי איך עושים כשרות: "צריך לזכור שמערך הכשרות בניו-יורק התפתח דווקא סביב הבשר, כי פירות וירקות לא צריכים הכשר בחו"ל, וחלב - גם כזה הנחלב בידי לא יהודי - הותר להם, כך ששוק הבשר היווה את הבסיס לכשרות האמריקאית.
"אני מאמין שראוי להביט על האופן שבו התפתחה מערכת הכשרות הזו - משחיתות ובעיות קשות, לאחת המערכות האמינות בעולם - לאור הניסיונות היום להקים גופי כשרות דומים על בסיס וולנטרי בישראל".
