שתף קטע נבחר
 

מתגייסים ועובדים: אז מדוע הצביעו החרדים החדשים למפלגות החרדיות

"החרדים החדשים מאמינים בצורך בשינוי. הם מואסים בעסקנים; סולדים מהעבריינות, מהאפליה העדתית ומהנפוטיזם הפורחים במוסדות החרדיים, מאמינים בליבה ומתגייסים לצבא. אך כשהם מול הקלפי - ידם נשלחת לפתק החרדי". אליעזר היון, "חרדי חדש" וסוציולוג, מנסה להבין מה קרה לחבריו

התוצאות הפנומנליות – אין דרך אחרת להגדיר זאת – של המפלגות החרדיות במערכת הבחירות האחרונה, עוררו שמחה שלא לומר אופוריה ברחוב החרדי: המצביעים החרדים כולם נענו לקריאת הנהגת המגזר, והתוצאה - כוחן של המפלגות החרדיות צמח ל-16 מנדטים, והן לשון מאזניים בממשלת ביבי.

 

<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >> 

 

על הרקע הזה, סוגיית הגיוס שהפילה את הממשלה הקודמת נראית כמו משחק מכור מראש. גפני וליצמן מבינים כי הקלפים לצדם, ומיהרו להכריז שלא יתפשרו בסוגיה גם במחיר הליכה נוספת לבחירות.

 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

 

אין דרך יפה לפרש את מה שקרה פה: הרחוב החרדי על שלל הקולות הליברליים, המתונים והמתקדמים שבו, נאמן עדיין, אבסולוטית, לקונספציה החרדית ולפיה רק הנציגים המסורתיים של חצרות גדולי הרבנים, הם המשקפים את קולו של הצעיר החרדי.

 

אנחנו, קבוצת "החרדים החדשים" המבקשים לחולל שינוי פנימי ברחוב החרדי, לא נעלמנו, אבל על רקע התוצאות אנחנו נדרשים להודות: יש לנו אידיאולוגיה, אין לנו ידיים ליישם אותה.   

 

 

מלחמת האליטות

בין האליטה החרדית הישנה ל"חרדים החדשים" - כפי שאנו מכונים בלעג ובסרקזם, בביטאון הליטאי "יתד נאמן" - מתקיים מאבק ארוך שנים. האליטה הישנה איננה מוכנה לקבל כל שינוי או סטייה מהנורמות והקודים ההתנהגותיים שאפיינו את אורח החיים החרדי עד לפני עשור. מולה קם חרדי חדש, המאמין כי ניתן לשלב את החרדיוּת עם העולם החיצוני.

 

כך החלו לא מעט חרדים צעירים להכיר כי במאה ה-21 לא יכול בעל משפחה טרי להתפרנס ולנהל חיים תקינים מבלי שיש לו כלים בסיסיים, הכוללים שליטה באנגלית ובמתמטיקה – ומכאן שיש להחיל לימודי ליבה בתלמודי התורה החרדיים, ולעודד הקמת ישיבות תיכוניות חרדיות.

 

כך למשל, מבינים לפתע לא מעט צעירים, גם אשכנזים, כי האפליה העדתית המכוערת והפרימיטיבית במוסדות החינוך החרדיים איננה אלא אקט עברייני טהור שבו יש להילחם עד חורמה, וכך גם מצאו את עצמם אלפי חרדים משרתים ביחידות צה"ל, מתוך ההבנה כי להגן על המדינה זו לא פחות מזכות.

 

תסמונת האישה המוכה

ניתן היה לצפות כי הצעירים החרדים הרבים יקיימו הצבעת מחאה מול המנגנון המסורתי האשכנזי והספרדי גם יחד, הבז לתהליכים אלה ואף טוען בעזות מצח מעוררת השתאות (כמו במקרה של ח"כ גפני למשל), כי האפליה אינה אלא פיקציה. אבל זה לא קרה.

 

סבב התייעצות ראובן ריבלין עם סיעת יהדות התורה לגבי הרכבת הממשלה (צילום: עמית שאבי)
להמלצה יש מחיר(צילום: עמית שאבי)

 

החרדים - גם "החדשים" או "המודרנים" - התפקדו בהמוניהם לקול קריאות ה"גיוועלד" של הנציגות החרדית, והצביעו בדיוק לאותם נציגים שבזים לתפיסת עולמם ורואים בהם - עד הבחירות, כמובן - סרח עודף שאינו הולם את "ההשקפה הטהורה".

 

איך ניתן להבין זאת? כיצד ייתכן שאותם חרדים, שמוסדות החינוך הליטאיים דוחים את בניהם ובנותיהם בנימוק כי הם אינם "חרדים מספיק", מצביעים לנציגיהם הישירים של אותם ראשי מוסדות? מפני מה ספרדים כה רבים, שרואים את אוזלת ידה המחפירה של תנועת ש"ס במלחמה באפליה הליטאית, חוזרים ומצביעים עבורה?

 

הסוציולוגית האמריקנית, אן סווידלר, הציעה בזמנו את המודל המבחין בין המימד הפונדמנטליסטי שאליו שואפים בעלי האידיאולוגיה להגיע - למימד האופרטיבי המתבטא בפרקטיקות החברתיות המצויות בארגז הכלים של כל אדם. העוגנים החברתיים החרדיים, אם ננסה לתרגם את זה למתרחש במגזר, חזקים יותר גם מהאידיאולגיה.

 

"חרדים חדשים" רבים מאמינים בצורך בשינוי, מואסים בעסקנים ובאנשי חצרות הרבנים, וסולדים מהעבריינות ומהנפוטיזם הפורחים במוסדות החינוך. אך כשהם מול הקלפי – ידם אינה מסוגלת אלא להישלח לפתק החרדי. אלו הפרקטיקות שמצויות בארגז הכלים שלהם, שאליהן הורגלו מילדות.

 

אין לנו ידיים

קונספציה זהה מתקיימת בשדה הישיבות התיכוניות החרדיות. על פי מחקר שנערך במכון ירושלים, פוטנציאל הביקוש לישיבות מסוג זה עומד על אלפי תלמידים. מאות הורים מבינים כי מוסדות אינטגרטיביים אלה חיוניים לצעירים במאה ה-21, ועם זאת, בשישים השנים האחרונות, מספרן של ישיבות מסוג זה איננו חוצה את רף האחוז הבודד מכלל הישיבות הקלאסיות.

 

אז אנחנו, החרדים החדשים, לא נעלמנו. גם תפיסות העולם שלנו לא נכחדו. אך כשאנחנו חיים ופועלים בתוך המובלעת התרבותית החרדית בעלת הגבולות הקשיחים, הם נותרות אצלנו בראש. ידיים לעשות איתן את השינויים האידיאולוגיים – עדיין אין לנו.

 

בארבע השנים הקרובות, כשטענות על יחס מבזה לנשים, העדר לימודי ליבה, אפליה בוטה במערכות החינוך והתנגדות לכל תהליך מבורך של גיוס לצה"ל - יועלו שוב על ידי חבריי החרדים החדשים, יצחקו גפני וליצמן בקול ויאמרו: זה לא אנחנו, זה שוב אתם שבחרתם בנו. והם יצדקו.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי קובין
אליעזר היון
צילום: אלי קובין
מומלצים