מה יקרה אם אחד הטייקונים ייפול? שום דבר
הטייקונים רוצים שנדחה את תשלום חובותיהם לציבור תמורת 1% ריבית. האם הם מסכימים לדחייה דומה בתשלום על קניות החג? הסכם כזה עלול לערער את יסודות הכלכלה. אבל אחרי שאחד הטייקונים ייפול, הם יתחננו להסדר חוב תמורת מניות. כתבה שנייה בסדרה
מה מקור הבעיה? חלק משמעותי מהכסף הושקע בנדל"ן בארץ ובעולם. אם נתעלם מספינים של אינטרסנטים שונים לגבי שוק הנדל"ן בארץ, ברור ששוק הנדל"ן העולמי נמצא בנפילה. הרווחים שאמורים להגיע מסיום הפרוייקטים אינם מגיעים, ואם כבר מגיע משהו, הרי שבשיעורים הרבה יותר נמוכים מהתוכניות העסקיות "הנועזות" שהוצגו בעבר. גם שווקי ההיי-טק, הביוטק, התעשייה המסורתית - כולם במשבר. תזרימי המזומנים שבגינם נלקחו הלוואות האג"ח לא מתרחשים. הבנקים, מסיבותיהם שלהם, לא באים לעזרת החברות, היות והם צריכים להגיע להלימות הון של 12% וגם הם מרגישים היטב את המשק.
ובכל זאת, בפועל, אף גוף אחד משמעותי לא נפל ולא פשט רגל, וכל איגרות החוב מוחזרות מדי חודש בחודשו במועדיהן הנקובים. ובכן, האם כצעקתה? האם הנפילה תגיע? האם עלול להיות מצב שבו הכסף לא יחזור למשקיעים?
גם הטייקונים רוצים שי לחג
הטייקונים מפריחים הצעות אוויליות של דחיית תשלום הקרן בכמה שנים בתמורה להעלאת אחוז אחד של ריבית. למה הדבר דומה? לחברת מקורות ששואבת ושואבת מים מהכינרת בהבטחה שהיא עוד תחזיר יותר מים בעתיד... אופס, דוגמא רעה... נחזור לטייקונים: הייתי רוצה לגשת לבתי המסחר והמרכולים שבבעלות אותם טייקונים עצמם ולהציע להם שאת קניות הפסח אשלם להם בעוד שנתיים בתמורה לאחוז אחד של ריבית. לא נראה לי שמישהו מהם יסכים ל"הדדיות" זו.
מהצד השני עומדים המוסדיים, שאינם מוכנים לוותר על אגורה שחוקה. הם הרי יודעים שאם יוותרו, יוצג קלונם ברבים, והם בעצם יודו כי טעו בהערכותיהם ולא לקחו בטחונות נאותים לכסף שהלוו. הם מציעים, באמצעות הרגולטורים, כמה הצעות חימום של ויתור על בעלות בתמורה לויתור או דחיית חוב. גם אלו הן מהלומות באוויר. עדיין. קרנות המינוף עדיין מוקמות באיטיות, עוד דנים בהן, טיעונים בעד ונגד, יש זמן...
והבנקים? בתקשורת הם שותקים, אך היו סמוכים ובטוחים כי הם מדברים ועוד איך בחדרי הישיבות אפופי העשן והזיעה.
הכל יסתדר - אחרי שיישפך קצת דם
מה יהיה הסוף? דם, ידידי, חייב להישפך דם. כל עוד משפחות העושר מרגישות את החרב על צווארן, אך עדיין לא נפצעות בפועל, הן מתעלמות, ויתעלמו, מהצעות שינטרלו אותן משליטה מוחלטת בחברות שלהן. רק כאשר הטייקונים יראו את אחד מעמיתיהם בורח מהארץ בבהלה באישון לילה עם בני משפחתו, תוך כדי הפקרת ידידיו ויחצ"ניו הרבים, הם ישנו את עמדתם. פתאום כאשר תראו את מר טייקוני מפקיר את צי הג'יפים שלו למעקלים ומקים קהילה בנמיביה, ירוצו הלוביסטים והיח"צנים של עמיתיו לירושלים ויתחננו לשלטונות שייזמו הסדר כלשהו להצלת המשק. ואז, לפתע, תגלו שהם מוכנים לוותר על מקצת מהשליטה.
ובינתיים, המתאגרפים נמצאים בזירה, מתחממים ומשחררים כמה מהלומות באויר - אבל עדיין לא ראינו דם. כל עוד אף טייקון אמיתי אינו פושט רגל וגורר אתו תשואות המוסדיים, שהאמינו בו ובמצגות הפאואר-פוינט שלו, אף אחד מהם לא יסכים להסדר חוב אמיתי שיכלול ויתור על חלק מבעלותם. ברגע שיתחיל להישפך דם אמיתי, גם הטייקונים עצמם יסכימו להסדר.
והוויתורים הנדרשים יגיעו מכל הצדדים. אחרי שהטייקון הראשון ייפול, יהיו גם המוסדיים מוכנים לוותר על מעט ממה שהובטח להם בדין בתמורה להצלת מרבית הקרן. ורק אחרי שהבנקים יצאו את עצמם מוחקים חובות אמיתיים, ולא רק הפרשה ערטילאית לחובות מסופקים, הם יבצעו תכנית הבראה שתחייב גם אותם למחוק חלק מהחובות.
כי בישראל, כמו בישראל, אנו דואגים רק לכיבוי שריפות, ורק בדד-ליין יכולה להתבצע תוכנית אמיתית, מאותה סיבה שממשלת נתניהו תושבע שעה לפני פקיעת ההארכה השניה. והתקציב יועבר רגע לפני שהממשלה נופלת וקרב האגרוף ייסתיים רק כאשר האף יתחיל לדמם, כך התכניות להצלת המשק יעברו רק כאשר טיפות הדם הראשונות ייגרו על הקרקע.
אף חברה לא תיסגר
ולמי שמודאג - מה יקרה כאשר מר טייקוני יפשוט רגל? האמת, לא יותר מדי. נניח שדיסקונט השקעות, הבעלים של סלקום ו שופרסל, תפשוט רגל (למען הסר ספק, דסק"ש, לעניות דעתי, היא אחת מהיציבות שבקבוצות ההשקעה) האם סלקום תיעלם? מה פתאום. האם שופרסל תימחק? השתגעתם?! במקרה הגרוע ביותר ימכרו אותן בחצי חינם, ובמקום מיליארד דולר יקבלו עבורן, נניח, חצי מיליארד דולר.
אז נכון - קומץ עורכי דין, רואי חשבון ומזכירות יחפשו להם עבודה חדשה. ובסיכומו של דבר כולנו נפסיד קצת - הציבור חלק מרווחיו שהרוויח בשנים הקודמות ושכח. הטייקונים חלק מחברותיהם שהתנפחו ומטוסיהם הראוותניים.
כל זה טוב ויפה, כל עוד המוסדיים והממשלה לא ייכנעו לטייקונים ולא יסכימו לדחות את חובם באופן גורף. אם זה יקרה - עלולים יסודות הכלכלה שלנו להתערער באופן משמעותי. אנו נדמה לוונצואלה שם הוגו צ'אבז מקבל החלטות ללא קשר לדין ולמשפט, רק מהגיונו הדמוקרטי-עממי.
אל תעזו להתבלבל: זה לא שאנחנו תלויים בטייקונים. אם כבר - ההיפך.
יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית.