השוואה בינלאומית: גם הקייטנות והגנים כאן יקרים
מודאגים ממחיר הקוטג'? יש מוצר חיוני ויקר פי כמה: משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה עשרות אלפי שקלים בשנה על קייטנות, צהרונים, גנים ופעוטונים. במדינות אחרות, ניחשתם נכון, משלמים פחות והממשלות מסבסדות ותומכות בהורים הרבה יותר
המדינה רעשה שבועות סביב מחירו של מוצר אחד: הקוטג'. הגבינה הגבשושית התייקרה ב-5 שנים ב-3 שקלים, ומשפחה שצורכת גביע ביומיים נאלצה לשלם כ-50 שקל יותר בחודש. ניצחון הצרכנים והוזלת הקוטג' חסכו לה כ-15 שקל בחודש. הקוטג', כמו מאכלים אחרים, תופס רק חלק קטן מההוצאות שלנו, אבל נראה שהוא עורר סערה דווקא בגלל שלא רק הוא התייקר לאחרונה, אלא המון מוצרים נוספים.
ולמרות הקוטג', יש רק שלושה מוצרים בודדים שכל התייקרות והוזלה שלהם משפיעים ישירות ובאופן חד רוב המשפחות בישראל: הדלק ו הדיור, שגם הם מרעישים עולמות, ומוצר נוסף, שמשום מה לא מדברים עליו הרבה.
רוב ההורים לילדים מגיל חצי שנה ועד גיל תשע משאירים אותם שעות ארוכות בהשגחת אנשים אחרים (לרוב נשים), בזמן שהם בעבודה. הפרידה מתינוקות ומפעוטות היא קשה, והורים רבים היו מוותרים עליה גם בחינם. לשהות ארוכה של ילדים גדולים יותר מחוץ לבית יש יתרונות וחסרונות. בלא קשר לכך, מדובר במסחטה אדירה של כסף.
משלמים תמורת הזכות לעבוד
מדי שנה, בין אפריל לאוגוסט, מתחייבים מיליוני הורים להוצאה קשיחה של עשרות אלפי שקלים: לקייטנות שבהן הילדים מבלים כעת ולגנים ולצהרונים שאליהם ייכנסו בתום החופש הגדול. מדובר בתשלום הפוך, שאנחנו משלמים בתמורה לכך שאנחנו עובדים. לא ניתן לעשות חרם ולהוציא את הילדים מהגן. אנחנו ממשיכים לקטר - ולשלם.
כיצד נראה סל השמרטפות שלנו ביחס לעולם? כמה עולים הפעוטונים, גני הילדים, הצהרונים והקייטנות במדינות אחרות ואיזה חלק הוא תופס משכר ההורים?
השוואות צרכניות בינלאומיות אינן מדוייקות. ארגונים בינלאומיים וממשלות כמעט לא מפרסמים מידע על מחירים במקומות פרטיים. פרסומים באינטרנט עוסקים בעיקר במוסדות יוקרתיים ולא במציאות שמתפרסמות מפה לאוזן. אנחנו ביצענו דגימת שלולית בשבע מדינות - ארצות הברית, בריטניה, שווייץ, אוסטרליה, שבדיה, הונגריה ורוסיה - בעזרת חברים מעבר לים. אתם מוזמנים לטקבק פרטים נוספים.
| אזור | מחיר לחודש בפעוטון, בשקלים | מחיר חודש ביום ארוך בגן טרום חובה ציבורי, בשקלים | מחיר חודש בצהרון בית ספר, בשקלים | מחיר שבוע בקייטנה ציבורית | הוצאה שנתית טיפוסית ל-3 ילדים בגילאים שונים בשקלים | הוצאה שנתית טיפוסית ל-3 ילדים ביחס לשכר הממוצע | הוצאה שנתית מינימלית ל-3 ילדים ביחס לשכר מינימום |
| גוש דן | 300-3,000 | 1,600 | 800 | 400 |
56 אלף |
52% | 60% |
| עיירת פיתוח | 300-1,400 | 500 | 500 | 300 | 35 אלף | 32% | 40% |
| מישיגן, ארה"ב | מ-1,100 עד 10,000 | ציבורי חינם | ציבורי חינם | 200 | 13 אלף | 9% | 24% |
| לונדון | עד 5,000 מוכר למס | עד 1,300, מוכר למס | עד 1,300, מוכר למס | 400, מוכר למס (לא חיוני להורים עובדים) | 90 אלף (לפני מס) |
50% (לפני מס) |
0 |
| ציריך, שווייץ | 8-12 אלף לפני סבסוד (הרוב מקבלים סבסוד) | 8,000-12,000 לפני סבסוד | 6,000-8,000 לפני סבסוד | חינם | 25 אלף (לפי 80% סבסוד) | 10% | 0 |
| בודפשט, הונגריה | 40-1500 | 40-80 | מחיר סמלי בלבד | מחיר סמלי, לילדים עניים בלבד. קייטנה פרטית - 400-800 | 27 אלף | 70% | 5% |
| רוסטוב-און-דון, רוסיה | 90-200 | 90-200 | 150-2000 | 0-1000 | 5,000 | 10% | 15% |
חופשת הלידה בתשלום בישראל אורכת 3.5 חודשים. רוב האמהות חוזרות לעבודה תוך שנה מהלידה ורוב האבות ממשיכים לעבוד כרגיל. תינוקות וילדים עד גיל ארבע זכאים להשגחה במעונות היום של ויצ"ו, נעמת, אמונה והתמ"ת במידה והוריהם עובדים ומשתכרים פחות מהממוצע במשק. מעון עד גיל שנה עולה 1,761 שקל לילד לחודש ואחר כך 1,340 שקל, כולל אוכל וציוד. משפחות חד-הוריות ועניות מקבלות מחיר מסובסד שמתחיל ב-331 שקל לילד בחודש. מי שלא עומדים בקריטריונים - כולל הורים שהיו חולים ומובטלים בזמן הגשת הטופס - צריכים פעוטון פרטי.
פעוטונים ומשפחתונים פרטיים אינם בפיקוח והמחירים נעים מכ-1,000 שקל לחודש בעיירות פיתוח ל-3,000 בתל-אביב, כולל האוכל. מטפלות פרטיות יקרות עוד יותר. הפעוטונים פתוחים מהבוקר עד 16:30 כל השנה, למעט חול המועד וחלק מאוגוסט, כך שאין צורך במסגרות נוספות.
הכנסת חוקקה ב-1984 חוק חינוך חינם מגיל שלוש. משרד האוצר מנע את יישום החוק מאז במשך 23 שנה במסגרת חוק ההסדרים, באחד המבצעים המוצלחים ביותר שלו נגד הציבור. מאז 2008 החוק מיושם בהדרגה, וכיום כ-40% מהילדים בגיל שלוש-חמש, בעיקר באזורי מצוקה, לומדים בחינם. בדרך נס, גם החינוך החרדי הוא חינם מגיל שלוש. השאר בוחרים בין גן פרטי בעלות של 1,500-3000 שקל או גן עירוני ב-800 שקל, בתוספת 800-1,000 שקל לצהרון בשעות 13:00-16:30.
חופשות הילדים ארוכות, חופשות ההורים קצרות
ההוצאות אינן מסתיימות בגיל חמש. הלימודים בגן חובה ובבית הספר נמשכים עד 13:00, כשרוב ההורים עדיין בעבודה. ילדים עד כיתה ג' נשארים בצהרון, שבו הם אוכלים צהריים, מכינים שיעורים ומשחקים, תמורת כ-500 עד 1,000 שקל לחודש. רובם נסגרים ב-16:30 - מה שמחייב את אחד ההורים לצאת מוקדם מהעבודה בכל מקרה.
בתי הספר בישראל סגורים 96 ימי חול בשנה. עובד ישראלי שאינו מורה זכאי ל-24 ימי חופש בשנה כולל חגים, כלומר, כ-40 ימים לשני ההורים יחד. ב-55 ימי העבודה הנותרים - שבעה שבועות - הילדים נמצאים אצל הסבתא והדודה, או בקייטנה. הפער בין חופשות הילדים לחופשות המבוגרים הוא מהגבוהים בעולם, מה שמייקר כאן את הקייטנות.
ילדים ממשפחות מבוססות נשלחים כיום לקייטנות ה"מיוחדות" למינהן, לשוחרי המדע, הטבע, האמנויות והאקסטרים, שחלקן עולות 1,000 שקל לשבוע ויותר. מחזור של שלושה שבועות בקייטנה עירונית רגילה עולה 1,200-1,400 שקל.
נניח שבמשפחת לוי יש שלושה ילדים, בני שבע, ארבע ושנתיים. שני ההורים עובדים. הם גרים במרכז, רחוק מהסבים והסבתות. הם אינם עשירים ויעדיפו תמיד את האופציה הזולה, אך אינם עניים שזכאים להנחות. המשפחתון לילד הקטן עולה להם כ-24 אלף שקל בשנה; הגן לילד האמצעי - כ-19 אלף, הצהרון של הגדול כ-10,000 והקייטנה שלו - 2,800.
בסך הכל, הם מוציאים כ-56 אלף שקל בשנה תמורת הזכות לעבוד ולגדל ילדים - יותר ממחצית מהשכר הממוצע וכ-70% משכר המינימום. כל זה לא כולל ספרי לימוד, טיולים, ועד הורים והוצאות אחרות על הלימודים עצמם, וגם את הבייביסיטר שמגיעה מדי פעם כשהם רוצים לצאת.
ארה"ב: קייטנה ב-50 דולר בשבוע
בארצות הברית אין חובה חוקית לתת חופשת לידה, ורוב האמהות חוזרות לעבוד תוך חצי שנה מהלידה. הורים לתינוקות וילדים עד גיל ארבע יכולים להשאיר אותם ב-Daycare (מעון יום) ציבורי ב-310 דולר (כ-1,090 שקל) לילד בחודש. החינוך הציבורי בארצות הברית חינם מגיל ארבע, ובחלק מהמדינות מגיל שלוש. יום הלימודים ארוך - כך שאין צורך בצהרונים.
עובד אמריקאי ממוצע מקבל 13 ימי חופש בשנה והילדים - 80 ימים, כך שהילדים זקוקים לקייטנה של 5-6 שבועות. בבתי הספר הציבוריים יש summer schools זולים. קייטנה ציבורית במדינת מישיגן, לדוגמא, עולה 50 דולר לשבוע.
משפחה באמריקה הקפיטליסטית יכולה, איפוא, להוציא על ההשגחה על הילדים הרבה פחות ממשפחה ישראלית. אם לבני הזוג ג'ונסון יש שלושה ילדים בגילאים של ילדי משפחת לוי, שלומדים במסגרות ציבוריות, הם ישקיעו בהשגחה כ-14 אלף שקל בשנה בלבד (כזכור: במקום 56 אלף שקל).
ואולם, בארצות הברית יש בעיה אחרת: החינוך הציבורי נחשב גרוע, וחלק גדול מהאוכלוסיות המבוססות שולחות את ילדיהן לחינוך פרטי ומשלמות מחירים שעולים על כל דמיון.
גן ילדים ברשת החינוך הפרטית "כרמל" באינדיאנה, למשל, עולה כ-1,450 דולר לילד לחודש; גן ברשת Holand Hall באוקלהומה - 937 דולר לחודש וגן פרטי יוקרתי בוושינגטון - 3,000. בתי הספר הפרטיים יקרים עוד יותר.
הילדים המבוססים נוסעים בחופשות ל-summer camps ארוכים בטבע, בלא ההורים. מחנה הקיץ "ביקל", למשל, מציע שבועיים שחיה, שיט, קמפינג, מדורות, רכיבה, ספורט אתגרי, ספארי, מחנאות, אסטרונומיה, פיסול, בישול ונגינה ב-2,450 דולר.
שווייץ: רופא ושחקנית? עניים וזקוקים לסיוע
חופשת הלידה בבריטניה אורכת 9 חודשים. אחר כך, הילדים נמצאים מ-8:00 עד אחה"צ ב-Daycare ובגני ילדים פרטיים. המחירים בלונדון נעים בין 50 ל-75 פאונד ליום - 5,000-7,000 שקל בחודש, כולל ארוחות, שנחשבים להוצאה מוכרת לצרכי מס. הורים ממעמד העובדים מקבלים סבסוד ממשלתי שמגיע עד 100% מהמחיר.
הלימודים בבריטניה הם חינם מגיל ארבע, מ-9:00 בבוקר עד 15:30. שעות העבודה קצרות מאשר בארץ אבל ארוכות יותר משעות הלימוד, וילדים רבים מגיעים לפני הלימודים ל"מועדון ארוחת בוקר" ונשארים בצהרון שפתוח עד 18:00. המועדון והצהרון עולים בלונדון בסביבות עשרה פאונדים ליום - כ-1,300 שקל לחודש, שמוכרים למס. חופשות ההורים ארוכות - כ-30 יום בשנה - וחופשות הילדים קצרות - 70 יום - כך שאפשר להסתדר בלי קייטנה. שבוע בקייטנה עולה 70 עד 300 פאונד (400-1650 שקל).
משפחה לונדונית במצב זהה למשפחת לוי הישראלית, היא אמורה לשלם כ-90 אלף שקל בשנה, כ-50% מהשכר הממוצע בבריטניה (כ-15 אלף שקל לחודש) - כלומר, בערך כמו ממשפחת לוי. בפועל, האנגלים ישלמו פחות: אם יש להם כסף, הם יקבלו החזרי מס, ואם לא, הם יקבלו סיוע ממשלתי, כי הקריטריונים לסיוע גמישים בהרבה מאשר בארץ.
לכאורה, בשווייץ משלמים יותר. מחירי גני הילדים בשווייץ מטורפים: 100-150 פרנק ליום - 8,000-12 אלף שקל בחודש - והצהרונים - 6,000-8,000 שקל לחודש. אלא שמרבית השווייצרים מקבלים סיוע ממשלתי שמכסה את מרבית ההוצאות. אחד מחברי הטובים שחי בציריך מקבל 80% מההוצאה - למרות שהוא רופא, ממשפחה יהודית מבוססת ונשוי לשחקנית מוכרת בתיאטרון ובטלוויזיה השוויצרית. בישראל הם לא היו מקבלים אגורה.
גן בשבדיה: 700 שקל לחודש
שלא במפתיע, המצב הטוב ביותר הוא בשבדיה. חופשת הלידה שם נמשכת כשנה וחצי; החינוך חינם מגיל שש. הגנים עולים סכום כמה מאות שקלים בודדים בחודש - המשתנה בהתאם להכנסתם. הצהרונים בחינם. והשכר הממוצע בשוודיה הוא כ-18 אלף שקל.
חופשת הלידה באוסטרליה נמשכת שנה והחינוך חינם מגיל חמש. הגנים הפרטיים באוסטרליה עולים 7,000 שקל בחודש ויותר. גם הגן הציבורי יקר - 4,000 שקל לחודש, בערך. משפחות עניות מקבלות הנחה של עד 75%. הגנים באוסטרליה עולים, איפוא, פי 2.5 מאשר בישראל - אבל השכר הממוצע שם הוא 24 אלף שקל לחודש ואצלנו רק 8,900, כך שהאוסטרלים משלמים קצת פחות.
מהמדינות שבדקנו, רק בהונגריה המצב יותר גרוע מאשר בארץ. בהונגריה יש חינוך חינם מגיל שש. מנתונים שקיבלנו מהירחון הכלכלי ההונגרי Hvg עולה שגן ילדים ציבורי לעניים עולה 40-80 שקל לילד לחודש. מספר המקומות מוגבל ורוב הילדים נמצאים בגנים פרטיים שעולה 100 עד 1,500 שקל לחודש. הצהרונים בחינם לכל הילדים; הקייטנות לילדי העניים בחינם, אבל רוב הילדים נשלחים לקייטנות פרטיות שעולות 400-800 שקל לשבוע.
משפחה הונגרית במצבה של משפחת לוי הייתה משלמת כ-50 אלף שקל לשנה, כמעט כמו משפחת לוי. השכר הממוצע בהונגריה הוא כ-6,500 שקל בחודש - 75% מבישראל - כך שההונגרים משלמים יותר.
המחירים ברוסיה, לעומת זאת, נמוכים בהרבה. גן ילדים ציבורי בעיר רוסטוב עולה כ-700 רובל - כ-90 שקל לחודש, לכל היום. צהרון בבית ספר ציבורי עולה 150-200 שקל לחודש. גנים ובתי ספר פרטיים עולים פי שלוש ויותר, אך לא חסר מקום בחינוך הציבורי. ההוצאה העיקרית שם היא קייטנות: לילדים ברוסיה יש 120 ימי חופש בשנה והם נוסעים למחנות ארוכים שעולים כ-1,000 שקל בשבוע, ורק העניים מקבלים סבסוד. אבל בחישוב כולל, משפחה רוסית במצבה של משפחת לוי מוציאה כ-5,000 שקל בשנה בלבד - 10% מהשכר השנתי הממוצע ברוסטוב.
המחירים ירדו? כנראה שלא
מההשוואה החלקית שערכנו עולה: הוצאות הענק על ההשגחה על הילד אינן בעיה ישראלית ייחודית, אבל ישראל "מצטיינת" בהן. מדובר בסוגייה חדשה יחסית: רוב הנשים בארץ ובעולם לא עבדו עד שנות ה-70'. ילדים נכנסו לגן בגיל שלוש ונשארו בו עד 13:00. חוקי ההיצע והביקוש גרמו לגנים ולקייטנות להיות זולים, דווקא בגלל שלא היו חיוניים.
אבל כיום הבעיה חייבת פיתרון: אי אפשר לדבר על שוויון לנשים ו עבודה לכל כשאם שעובדת שבע שעות ביום ומעלה משלמת חצי משכרה על שירותי שמרטפות. מהעיתונות העולמית עולה שמדובר שמדובר בנושא בוער במדינות רבות.
חרם צרכנים לא יעזור כאן: רוב המסגרות הללו הם עסקים זעירים שנאבקים על חייהם ומשלמים שכר נמוך. ההורים לא יפגעו בהם, כדי לא לפגוע במוצר החשוב והיקר מכל: היחס לילדים. הפתרון הוא סבסוד ממשלתי. אבל הסיכוי שמדינת ישראל תיתן אותו אינו גדול. יש כאן בעיה אמיתית.
תקציב החינוך של ישראל הוא הגדול בעולם, כ-8.5% מהתוצר, לעומת 1%-7% בשאר העולם. למרות זאת, מערכת החינוך הישראלית במצב רע: שכר המורים הוא הנמוך בעולם המפותח, בהפרש גדול, גם אחרי רפורמת "אופק חדש", והכיתות גדולות. הסיבה לכך היא לא (רק) בזבוז מינהלי אלא בעיה מתמטית פשוטה: משפחה ישראלית ממוצעת מגדלת 2.5 ילדים, לעומת 1-1.5 בעולם המערבי. שירות זהה למספר כפול של ילדים עולה פי שניים. והעתיד צפוי מראש: אנחנו נמשיך ללדת יותר ילדים, להשקיע בהם פחות, לשלם יותר ולקטר.
בהכנת הכתבה השתתף תום זיו
לפנייה לכתב/ת 
