"עם כאלה משכנתאות, מה הפלא שיש מחאה"
דו"ח אפור של בנק ישראל מראה כי חובות המשכנתא של הציבור גדלו ב-6% מתחילת השנה. מאחורי המספרים נמצאות מאות אלפי משפחות שמשלמות לבנק מאות שקלים יותר ממה ששילמו לפני שנתיים - וישלמו יותר בעתיד. יועצת משכנתאות: "איזה אופק יש לצעירים במדינה הזאת?"
את מה שמאות אלפי זוגות צעירים רואים בחשבון הבנק אפשר כבר לראות בסטטיסטיקה: תשלומי המשכנתא גדלים. סכומי הכסף המפלצתיים שהציבור חייב לבנקים פורטו השבוע בדו"ח אפרורי שפרסם בנק ישראל, תחת הכותרת "התפתחות החוב במשק בחודשים יוני-יולי". הדו"ח מציין את יתרות החוב של המגזר העסקי ושל משקי הבית, כלומר, כמה כל העסקים וכל התושבים יחד חייבים לבנקים. המגזר העסקי, קובע הדו"ח, חייב 748 מיליארד שקל, ירידה של 0.7% (5 מיליארד שקל) לעומת חובותיו בחודשים אפריל-מאי. משקי הבית חייבים 354 מיליארד.
102 מיליארד שקל מחובות משקי הבית, קובע הדו"ח, כוללים הלוואות גישור ובעיקר אוברדראפט, ואלה גדלו בכמיליארד שקל – כ-1% - לעומת החודשים הקודמים. 252 מיליארד השקל הנותרים הם "חוב לדיור", כלומר, משכנתאות. מדובר בגידול של 0.9% - שני מיליארד שקל - לעומת החודשים הקודמים. מאז תחילת השנה גדל סך חוב המשכנתאות בכ-6%, ומאז תחילת 2009 הוא גדל בכ-25%.
אופס, התנפחה לי המשכנתא
חובות המשכנתא תפחו בגלל שגם הריבית עלתה וגם הדירות התייקרו. ריבית החובה במשק נמצאה בסוף 2008 בשפל היסטורי של 0.5% וכיום היא עומדת על 3.25%. מי שרכש דירה ב-2009 משלם כיום משכנתא גבוהה בהרבה ממה ששילם בחודשים הראשונים אחרי הרכישה.
מחירי הדירות זינקו מאז 2009 בכ-30% או 40% (תלוי אלו דירות ולפי איזו סטטיסטיקה). שני זוגות שקנו שתי דירות זהות, שילמו סכום התחלתי זהה ונטלו משכנתא במסלול זהה, שאחד מהם ביצע את הרכישה ב-2008 והשני בתחילת 2011, הרגישו בחשבון הבנק שלהם דברים אחרים לגמרי. הזוג הראשון משלם כיום משכנתא גבוהה יותר ממה ששילם כשרכש את הדירה, אבל הזוג השני לקח מלכתחילה משכנתא גדולה בהרבה ומשלם החזר חודשי גבוה עוד יותר.
בכמה גדלה המשכנתא של המשפחה הממוצעת? ליאור איילון, מנכ"ל חברת מתן לייעוץ משכנתאות, מעריך שמשכנתא של חצי מיליון שקל במסלול צמוד-פריים התייקרה ב-300 עד 450 שקל בחודש לעומת תחילת 2009, ומשכנתא של 750 אלף שקל התייקרה ב-450 עד 700 שקל בחודש.
יועצת המשכנתאות זיווה טופר מעריכה שהנזק למשלמי המשכנתא הוא גדול יותר. "על משכנתא של 700 אלף במסלול צמוד פריים שילמת לפני שנתיים בממוצע 3,300 לחודש", אומרת טופר, "כיום משלמים עליה 4,100, כלומר, היא התייקרה בממוצע ב-800 לחודש. וכל זה לא כולל את התייקרות הדירות, שמקשה לא רק על מי שקנה דירה אלא גם על מי שמכר דירה קטנה ורכש דירה גדולה יותר".
גידול המשכנתאות היה אמור, לכאורה, להיעצר, במאי השנה, לאחר שבנק ישראל הגביל את האפשרות להעניק משכנתא של יותר משליש ממחיר הנכס בריבית משתנה. "המטרה של פישר הייתה למנוע ממשפחות לקחת משכנתאות ענק שהן יתקשו להחזיר ולהקשות על רוכשי הדירות להשקעה", אומרת טופר, "בפועל, עדיין אפשר לקחת משכנתא במימון גבוה, פשוט צריך לשלם ריבית עוד יותר גבוהה. המשקיעים לא ממש מרגישים בשינוי, הזוגות הצעירים נפגעו עוד יותר".
מנתוני המפרסמים והמתווכים עולה כי מחירי הדירות הפסיקו לעלות וכנראה אף החלו לרדת. המשכנתא, לעומת זאת, תמשיך, כנראה, לגדול: הריבית צפויה להמשיך לעלות, ובבנק ישראל הורו ליועצי המשכנתאות להכין את רוכשי הדירות לריבית של 6% או 7%. המשמעות היא התייקרות נוספת של המשכנתא במאות שקלים לחודש. "אם הריבית תעלה ל-7%, משפחה ממוצעת תשלם אלף ומשהו יותר מאשר ב-2008 ויש משפחות שישלמו 6,000 במקום 4,000", אומרת טופר.
הכל מתייקר חוץ מהמשכורת
מה עושה גידול כל כך חד בהוצאות הקבועות של כל משפחה לחברה הישראלית עתירת הפערים והמצוקות? עד כמה התייקרות המשכנתא מזינה את המחאה ששטפה את המדינה בסערה? יועצי המשכנתאות חלוקים גם בעניין הזה.
טופר סבורה שהמשכנתאות הם בין גורמי המצוקה המרכזיים בחברה: "גידול של 500 שקל בחודש בהוצאות, בתקופה שבה גם הדלק והאוכל מתייקרים, זה ממש ממש לא צחוק", היא אומרת,
"עד לפני כמה חודשים אנשים עדיין חיו איכשהו בשלום עם הבעיה. המחירים מחוץ מגוש דן ולירושלים היו סבירים, אז מי שלא קיבל ירושה ולא יכל לקנות דירה בתל אביב קנה בנתניה, חדרה, יבנה או רחובות. היום אנשים מתקשים לקנות גם שם. מצד שני, גם השכירות מזנקת. אז זוגות צעירים לוקחים משכנתא ל-35 שנה, וההורים שלהם, שלקראת פנסיה, מאריכים את המשכנתא שלהם ב-10 שנים כדי לעזור להם. משך הזמן הממוצע של המשכנתא עלה בשנה האחרונה מ-25 ל-30 שנה, וההחזר החודשי ממשיך לגדול. ומצד שני, המשכורות לא עולות".
"משפחה רגילה, שחיה מ-12 או 13 אלף שקל בחודש, לא יכולה לעמוד בהוצאות כבר עכשיו ויודעת שהן רק ילכו ויגדלו ככל שהריבית תעלה. איזה אופק יש לאנשים במצב הזה? איזה עתיד הם רואים לעצמם? פלא שחנויות הבגדים יד שנייה פורחות ושכולם באוברדראפט? פלא שיש מחאה?"
אז איך לשני מיליון איש היה כסף לטוס לחו"ל?
"יש 7 וחצי מיליון איש במדינה, והרבה אנשים שטסים כמה פעמים בשנה, כך שרוב הטסים הם משני העשירונים העליונים ולא מאלה שבמצוקה. הרבה אנשים טסים במסגרת דילים ליוון ולבולגריה, שלא יותר יקרים מחופשה בארץ. ואנחנו לא יודעים כמה אנשים שברו חסכונות ונכנסו למינוס רק בשביל לנסוע, במדינה הלחוצה הזאת שבה חופשה היא ממש צורך נפשי".
אז אנשים בעצם קפצו מעל ליכולתם כשהריבית הייתה זולה, וכיום הם משלמים את המחיר?
"לא הייתי מזדרזת להאשים אותם. הבנקים, ולפעמים גם יועצי משכנתאות חסרי אחריות, פיתו אותם עם הריבית הנמוכה. הרוכשים לא לקחו בחשבון שהמשכורות לא יעלו, שעוד מוצרים יתייקרו, שהדירות ימשיכו להתייקר כך שהם לא יוכלו לשחק עם הנכס שהם קנו".
"המצוקה אמיתית אבל היא לא מהמשכנתא"
גם איילון אינו מזלזל במצוקה החברתית, אך הוא אינו סבור שלהתייקרות המשכנתא יש השפעה כה גדולה. "שינויים בגובה המשכנתא נלקחים בחשבון מראש בזמן קניית הדירה", הוא אומר, "בין 2007 ל-2008 הריבית והמשכנתאות ירדו בשיעור דומה, ולא ראיתי שאנשים יצאו לרקוד משמחה ברחובות".
מי שקונה דירה כיום צריך לשלם מלכתחילה הרבה יותר, וגם מוצרים אחרים התייקרו.
"נכון. ברור שכאשר כמה דברים מתייקרים ביחד, יש תחושת מחנק. אבל מספר האנשים שמפגרים בתשלומים - לא גדל ונשאר בסביבות ה-0.03% מכל אלה שמשלמים משכנתא. הניסיון מראה שאנשים מוותרים על הרבה דברים לפני שהם מפסיקים לשלם את המשכנתא".
אנשים לא אוהבים לוותר על דברים. אתה אומר שאנשים לא מסתבכים עם הבנק ולא עפים מהבית אבל רמת חייהם יורדת בתחומים אחרים, וזאת הסיבה לתחושה הרווחת שמעמד הביניים נשחק, ולמחאה?
"אין נתונים אמפיריים שמראים ירידה ברמת החיים. להיפך: המטוסים לחו"ל, בתי הקפה והמסעדות מלאים, ולא ידוע על ירידה בהיקף הצריכה הפרטית וברווחי רשתות האופנה והעסקים הקטנים".
"אל תבין אותי לא נכון: המצוקה קיימת. מחאת האוהלים אותנטית ואמיתית ואני תומך בה. אבל אני חושב שהמצוקות החברתיות שנגדה היא יוצאת הן ישנות, ונמצאות כאן כבר הרבה שנים. אני נמצא בקשר אישי עם אלפי אנשים שמקבלים מאתנו ייעוץ, ואותם אנשים שהתלוננו, בצדק, כבר לפני שנתיים שהם לא יכולים לגמור את החודש ממשיכים להתלונן על כך גם עכשיו, ומי שהיה בסדר לפני שנתיים - עדיין בסדר גם עכשיו. אני לא מרגיש עלייה בהיקף הקיטורים והתלונות".
אז למה המחאה התפרצה דווקא עכשיו, כשמחירי הדירות בשיא, ומכוונת קודם כל כלפי נושא הדיור?
"המחאה כבר לא כל כך ממוקדת בנושא הדיור, ובצדק, כי יש בחברה הישראלית מצוקות רבות אחרות. כדאי לשים לב שבשבועות השיא של המחאה, בתחילת אוגוסט, הייתה עצירה מוחלטת של עסקאות הנדל"ן, כי אנשים קיוו שהמחאה תקצור הישגים מהירים בתחום שיורידו מחירים, וכעת אנשים התפכחו מהאשליה הזאת והם חוזרים לקנות דירות. כדאי לשים לב גם שמי שמובילי המחאה הם בעיקר חבר'ה צעירים שגרים בשכירות, ומה שמוציא אותם לרחובות, חוץ מהאידיאולוגיה שקיימת כבר מזמן, הם השכירות שמתייקרת עכשיו ולא המשכנתא".
"השאלה היותר רצינית, שעדיין נשארה פתוחה, היא מה יקרה למשק אם וכאשר הריבית תעלה לשיעור גבוה באמת, כשכל משפחה תשלם עוד 500 עד 1,000 שקל יותר. היקף חובות המשכנתא כבר הפך מ-16% ל-26 מהיקף ההלוואות של הבנקים. אם אכן משפחות רבות באמת יתקשו לשלם את המשכנתא, ובמקביל, היקף החיסכון במשק יקטן והיקף האוברדראפט יגדל, העסק הזה עלול להפוך להיות מסוכן. הבנקים אומרים שהם יכולים למחוק מחר בבוקר מיליארד שקל ולא יקרה שום דבר. כרגע זה נכון. השאלה אם זה יהיה נכון גם בעתיד".