"המחאה אשמה במיתון? תירוץ שגובל בטיפשות"
חברות שספגו ירידה בהכנסות, מיהרו וציינו בדו"חות הכספיים שלהן כי האשמים בכך הם המחאה החברתית וחרמות הצרכנים. את האנליסטים המחשבה הזאת בעיקר מצחיקה - להם אין ספק שהכשלים הניהוליים גרמו לכך: "החברות תפסו טרמפ על המחאה כדי להוריד מעצמן לחצים אחרים"
רשתות שיווק, שסבלו ברבעון הקודם מירידה בהכנסותיהן, האשימו בדו"חות הכספיים שלהן את המחאה. בדו"חות של אייס קנה ובנה, למשל, נכתב: "העלייה בהפסד היא בעיקר כתוצאה מירידה במכירות, שנגרמה בחלקה הגדול מהמחאה החברתית". בדו"חות שופרסל כתב: "במהלך הרבעון שופרסל היתה קשובה לשיח הציבורי ולמחאה החברתית שהציפו את נושא יוקר המחייה, והובילה מהלכים שהשפיעו על רמת המחירים, ובעקבות זאת על רווחיותה".
תיאוריית הקשר בין ההאטה במשק למחאה השתרשה דווקא בקרב מי שחלקם היו מתומכיה הנלהבים של המחאה בקיץ - אנשי המדיה. ענפי הפרסום והתקשורת נמצאים כיום במשבר עמוק, הכולל איום בסגירת ערוץ 10 ופיטורים בכלי תקשורת אחרים ובמשרדי פרסום ויח"צ. המפרסמים הגדולים - רשתות השיווק, חברות המזון, חברות הנדל"ן וחברות הסלולר - מקצצים בתקציבי הפרסום, ופוגעים ישירות בחברות המדיה. מנהלי השיווק, שאינם ממהרים לחשוף מחדלים ניהוליים בחברות שלהם, נוטים להסביר ללקוחות ש"צמצמנו בגלל המחאה", והמסר מתפשט.
"תירוץ מצויין לכשלים ניהוליים"
ההאטה במשק - צמצום בהיקף הפעילות הכלכלית וירידה בהכנסות החברות ובצמיחת התוצר - היא עובדה. ההאטה גורמת גם לירידה בביקוש לעובדים, לפיטורים ולעלייה באבטלה - עובדה שגורמת סבל יומיומי לאנשים רבים. אבל כששואלים כלכלנים מה הסיבה לכך, הם לא מדברים על המחאה. כולם - אבל כולם - אומרים שהסיבה המרכזית להאטה היא המשבר הכלכלי המתמשך בעולם וההידרדרות במצב גוש האירו.
"האצה והאטה הם תהליכים מחזוריים שקיימים בכלכלה כל הזמן", אומר בועז אלפרן, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות אינפיניטי. "היינו בצמיחה ובאבטלה נמוכה, ועכשיו זה מתהפך. מה שמעניין היא דווקא העובדה שצמחנו בזמן שכלכלות מערביות אחרות היו בהאטה ואף במיתון. אבל ההחמרה במצב באירופה משפיעה גם עלינו: חברות ישראליות מייצאות פחות, הפדיון שלהן יורד, הן מפסיקות לגייס עובדים, קונות פחות מספקים, וכולם קונים פחות".
כשהמשק צמח, הממשלה זקפה זאת לזכות מדיניותה, וכשיש האטה, טוענים שהמחאה אשמה. זה לא נכון?
"בגדול, לטוב ולרע, לגורמים הפוליטיים במדינה קטנה כמו ישראל יש השפעה מעטה בלבד על רמת הצמיחה והפעילות הכלכלית. ישראל נפגעה מעט מהמשבר כי היא מייצאת מוצרים מתוחכמים שיש להם ביקוש בכל מצב כלכלי, וזה לא משנה מי ראש הממשלה ושר האוצר ומה המדיניות שלהם. אם בכלל יש גורם שהשפיע על המצב, זה אולי - לא בטוח - נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שקנה מט"ח וייתכן שבכך בלם את תיסוף השקל והגן על הייצוא".
"בוודאי שמצב המשק לא קשור להפגנות המחאה. מה שכן, ייתכן שהקשר הפוך: הציבור יצא לרחובות כי הוא הרגיש שהמצב מתחיל להידרדר. בסוף תקופות של צמיחה מואצת, באה לרוב עליית מחירים שמקשה על המחייה, וזה מה שהצית את המחאה".
ברשתות השיווק טוענים שהמוחים החרימו מוצרים וחברות ויצרו אווירה שבה קונים פחות, וכך פגעו ברווחים.
"זה תירוץ מצוין לכשלים ניהוליים, במקרה הטוב".
ומה המקרה הגרוע?
"אני אדבר בעדינות: יכול להיות שחברות קמעוניות כתבו את הדו"חות שלהן באופן שמציג הפסדים דווקא ברבעון מסויים. הכול נעשה בצורה חוקית ולגיטימית: העבירו מחיקות מרבעון לרבעון, למשל. תפסו טרמפ על המחאה כדי להוריד מעצמן לחצים אחרים".
"המחאה עלולה להזיק, אבל זה עוד לא קרה"
לכלכלנים יש אג'נדה אידיאולוגית שמשפיעה על הניתוחים שלהם. אבל הטענה שההאטה אינה נובעת מהמחאה משותפת גם לכלכלנים שעמדותיהם רחוקות מאוד מאלה שנשמעו בהפגנות. "ההאטה מגיעה מהירידה בייצוא, מהעלאת הריבית במשק ומהתקררות שוק הנדל"ן", אומר הכלכלן הראשי בבית ההשקעות כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ', "יש סיבות נוספות, אבל הן שוליות יותר".
מה שמפתיע בניתוח הזה הוא שכהנוביץ' עצמו, כלכלן עם אג'נדה נאו-ליברלית מובהקת, הזהיר כבר ביולי ש"המחאה עלולה להזיק למשק" - אבל כיום אינו ממהר לומר שתחזיתו התגשמה. "האזהרה שלי התייחסה לא לעצם קיומן של ההפגנות, אלא לחלק מהרעיונות שהושמעו בהן", הוא מסביר, "ככל שמדיניות כלכלית קרובה יותר לסוציאליזם, היא פחות טובה למשק. חלק מדרישות המחאה היו בכיוון המסוכן הזה, וחלקן נכללות בהמלצות ועדת טרכטנברג".
"העלאת מס החברות, למשל (דרישה של ראשי המחאה שכלולה בהמלצות טרכטנברג, ת.ג), עלולה לגרום להאטה: כשחברה משלמת יותר מסים הרווחיות שלה נפגעת וזה מתגלגל על העובדים והצרכנים. אבל אלה דברים שעדיין לא קרו וקשה לטעון שהם גורמים להאטה. אם כי ייתכן שחברות חוששות מצעדים כאלה ועצם החשש פוגע בהן, בשוליים. במשק הישראלי יש ממילא בעיות מבניות קשות שנותרו מהעידן ההסתדרותי, שגורמות להאטה עוד לפני השפעת המחאה".
למה בעיות קבועות שקיימות עשרות שנים גורמות פתאום להאטה כלכלית?
"כי הן החמירו. עובדי המגזר הציבורי, למשל, קיבלו בתחילת השנה העלאות שכר גדולות. העלאת שכר בחברת החשמל, למשל, מעלה תעריפים ומתגלגלת על כל המגזרים במשק, וכך גם בנמלים, שמתקיימים ממסים שהם גובים מהיצואנים והיבואנים. אני לא יודע אם העלאת השכר הייתה גורם ישיר להאטה, אבל היא בטח לא תרמה לצמיחה".
אם כך מדבר מי שמתנגד למחאה, אין פלא שכלכלנים המזוהים עם המחאה מגיבים בלעג להאשמות על ההאטה. "זאת טענה מגוכחת. עוד מעט יאשימו את המחאה גם במשבר הכלכלי באירופה", אומר המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, ד"ר אביה ספיבק, שלקח במחאה חלק פעל והוביל את הצוות שניסח את דרישות ראשי המחאה.
"המשק בהאטה כי הייצוא מתכווץ כבר שניים או שלושה רבעונים, עוד לפני המחאה", אומר ספיבק, "אם הייתה ירידה חדה בצריכה, אפשר היה לומר שהמחאה גרמה לאנשים לקנות פחות ובכך האטה את הכלכלה. אבל הפגיעה התחילה דווקא מבחוץ, מהייצוא, לא מהצריכה".
מחירי הנדל"ן הפסיקו לעלות ברגע שהתחילו ההפגנות. זה לא פגע במשק?
"הדירות הפסיקו להתייקר כי הן יקרות. אם הטריגר לכך הייתה המחאה, זה מצוין".
שופרסל טוענת שרווחיה ירדו בגלל החרמות הצרכניים.
"שופרסל ורשתות אחרות נפגעו מכך שיש ריבוי סניפים, מעבר להיגיון כלכלי, בשל ענייני אגו ופרסטיז'ה של מנהלים. ייתכן שזה גרם לה להעלות מחירים, והמחאה עצרה את ההתייקרויות. אם זה גרם לפיטורי עובדים, אז חבל. אבל שופרסל היא לא בדיוק ג'נרל מוטורס וירידה ברווחי שופרסל לא משפיעה על מצב המשק".
"המחאה פגעה בקרטלים וסוחרי הסמים. זה מצויין"
גם שלמה מעוז, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אקסלנס נשואה, אומר: "בשביל לקשר בין המחאה להאטה צריך לגרד את התחתית של החבית של הנתונים. ההשפעה מאוד-מאוד שולית, אם בכלל. אנחנו חלק מהכפר הגלובלי והעולם במשבר אז גם אנחנו. כשהמשבר התמקד בארה"ב נפגענו פחות כי הייצוא שלנו לאמריקה הוא בעיקר טכנולוגי, אבל עכשיו גם אירופה קונה פחות, והייצוא שלנו לאירופה פגיע יותר כי הוא מוטה-צריכה. מה הקשר למחאה?"
חברות מזון ורשתות שיווק טוענות שהמחאה והחרמות הצרכניים שנלוו לה הורידו את היקף הצריכה ופגעו בהם.
"אני לא קונה את זה. זה קרוב לדברי שטויות, ואל תמשוך אותי בלשון, שלא אומר דברים יותר גרועים. שכבת הניהול בשופרסל הייתה רחבה מדי, אז הם גבו מחירים גבוהים מדי והמחאה הענישה אותם על כך".
וחברות המזון?
"כן, המחאה פגעה בקרטלים ובמונופולים. החרמות הצרכניים היו מוצדקים וטוב שחברות נפגעו מהם. המחאה חיזקה את הרגולציה וגם זה טוב. גם חברות הסלולר נפגעו, עוד לפני המחאה, כשהרגולציה ישבה עליהם חזק ויצרה תחרות, והם נאלצו להפסיק לעשוק אותנו. אנחנו היינו נרקומנים של מוצרים מסוימים, ואם אנחנו קונים פחות וסוחרי הסמים נפגעים, זה מצוין".
אבל הם מפטרים את העובדים החלשים.
"זה נכון בשוליים, בקטנה. חבל, אבל מה לעשות. גם הפיטורים נופחו, בכוונה, כדי להפעיל לחץ על הרגולטורים ולפגוע במחאה. קל לפטר ולהגיד, הנה, פגעתם בחלשים. אחר כך, כשהם יגייסו עובדים מחדש בשקט. הם למדו את השיטה ממשרד הביטחון: כשהאוצר מאיים לקצץ בתקציב הביטחון, לקצר את הפנסיה של הגנרלים והרס"רים ולקצץ בימי הנופש וברכבים שלהם, אז מאיימים מקצצים ב'כיפת ברזל' ולפגוע בתושבי הדרום".
הממשלה מזהירה שאם היא תיענה לדרישות ראשי המחאה ותגדיל תקציבים ניקלע למשבר "כמו באירופה".
"זה לא יקרה. המשבר באירופה זאת מגיפה שהתחילה בכמה מדינות שנמצאות במצב כלכלי קטסטרופלי והתפשטה באמצעות וירוס האירו. אנחנו רחוקים משם מאוד. נתניהו ושטייניץ צודקים שאסור להגדיל את הגירעון, אבל יש הרבה מקורות אחרים לקחת מהם כסף לתיקון עוולות חברתיות. אפשר להיענות לרוב דרישות המחאה בלי לפגוע בכלכלה".
"אם כבר יש תוצאה למחאה שמאיימת על המשק, אלה חלק מההמלצות טרכטנברג, בעיקר ההמלצה להוריד מכסים על ייבוא. זה טוב, כעיקרון. קידמתי הורדת מכסים כשהייתי באוצר, וזה הועיל למשק, אבל כיום המדינות נלחמות בציפורניים להגן על התעשייה שלהן, ואף מדינה לא מורידה נכסים, ואם רק אנחנו נעשה זאת דווקא בעת הזאת זה יכול לפגוע בתעשייה ולגרום לפיטורים".
"המחאה פוגעת במשק, אבל זה טוב לחברה"
דווקא אבנר סטפק - מבעלי בית ההשקעות מיטב, שהצהיר יותר מפעם אחת על תמיכתו במחאה - טוען שלמחאה יש חלק מסויים בהאטה. "בגדול, ההאטה בארץ נובעת מההאטה הגלובלית, בעיקר באירופה ובסין, שמצטרפת למשבר המתמשך בארה"ב", אומר סטפק, "אבל אני חושב שגם המחאה היא פקטור בהאטה, שולי אך משמעותי. יש אווירה שגורמת לאנשים לקנות פחות, וירידה בצריכה פוגעת בצמיחה".
במה זה מתבטא?
"בירידות בהיקף הצריכה בכרטיסי אשראי, ברווחי חברות המזון ורשתות השיווק, ובעיקר, בעצירת הפעילות בנדל"ן".
הירידה בייצוא התחילה לפני הירידה בצריכה והיא גם יותר חדה. אולי הצריכה יורדת בגלל הייצוא?
"לא חושב. אנשים התחילו לצרוך פחות מאז חודש יולי, עוד לפני הפיטורים, כשהאבטלה הייתה בשפל. התייקרות הדירות נעצרה כשהתחילו הפגנות האוהלים והמכירות ברשתות הקמעונאיות צנחו מאז חרם הקוטג'".
אז אתה מתחרט על תמיכתך במחאה?
"אין ספק שהיה עודף התלהבות מהמחאה בקיץ וכעת יש אווירת 'אנטי', וזה לא פוסח גם עלי. אבל בטווח הארוך, אני ממש לא מתחרט ועדיין תומך בה. אני משוכנע שהיא תשפיע על סדר העדיפויות, אם לא בממשלה הזאת אז בממשלות הבאות".
המחאה נועדה לתקן עוולות ולעזור לחלשים. אם עובדים מפוטרים בגללה, היא השיגה את ההיפך.
"המחאה לא נועדה ליצור אוטופיה שבה לא יהיו מצוקות בכלל. אף אחד מהמפגינים, אני מקווה, לא שואף לכך. המחאה נועדה לשנות מחדש את חלוקת העושר בחברה הישראלית, שהפכה מעוותת לגמרי, ולצמצם פערים בין החלשים ומעמד הביניים לעשירים. זה אפשרי, אבל זה כרוך, בהכרח, בשינויים ותמיד יש כאלה שנפגעים משינוי".
"המצב כיום הוא שיוקר המחיה גבוה, לחברות הגדולות יש כוח לא פרופורציונלי, ושני הדברים הללו מגדילים את העיוותים והפערים. האבטלה, לעומת זאת, נמוכה מאוד. זה אינדיקטור עלוב למצב חברתי. חלק גדול מהמועסקים שמורידים את נתוני האבטלה הם עובדי קבלן בחלקיקי משרה שמקבלים שכר מבזה. המשמעות של שינוי המצב היא ירידה ביוקר המחיה, היחלשות של החברות הגדולות ועלייה קלה באבטלה. זה אומר שאנשים יפוטרו, וזה דבר רע ועצוב".
יש כאלה שטוענים שהיינו חברה בזבזנית וצרכנית מדי וקנינו יותר מדי, והמחאה תיקנה את זה.
"אני לא בטוח. אנחנו עדיין לא במקום של האמריקאים שקונים כאילו אין מחר. למרות שזה בטוח נכון בתחום אחד: בנדל"ן. המחאה אכן עצרה את הסחרחרת הפסיכולוגית במחירי הדירות וגרמה לאנשים להפסיק לקפוץ מעל ליכולתם ולקנות דירות יקרות מדי. טוב שזה מתחיל להיגמר, ורק בשביל זה טוב שהייתה מחאה".
משופרסל נמסר בתגובה: איננו מתכוונים להתייחס לפופוליזם כזה או אחר, הדו"חות של החברה מדברים בעד עצמם. ברשת אייס סירבו להגיב. מוועדת טרכטנברג נמסר בתגובה לטענות נגד המלצותיה: אנחנו לא רוצים להגיב לטענות מופרכות.
לפנייה לכתב/ת 
