מי יגן עלינו? "הרשות להגנת הצרכן משותקת"

במדינת ישראל מגינים על הצרכן? בקושי. בשל מחלוקת עם משרד התמ"ת, האוצר לא מאשר הקצאת תקנים לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, וכרגע  מועסקים בה שישה עובדים בלבד, בעוד שהובטח שיועסקו ברשות 31 עורכי-דין וכלכלנים. התוצאה: ברשות המשותקת, הפועלת כרגע רק במישור המנהלי, מונחים שמונה תיקים עבי כרס שממתינים לשווא לטיפול, עם הפרות ועבירות ליבה שפוגעות בצרכנים במיליוני שקלים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום לבקשת ח"כ ישראל חסון דיון מיוחד בנושא איוש התפקידים ברשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת. בבקשה לדיון כתב חסון כי "האוצר אינו מקצה תקנים נוספים מעבר לששת הקיימים".

"היה יותר זול לתגמל מזכירה מאשר לתקצב עוד תקן, בשיטה הזו לא תהיה רשות ומי שרצה לסרס אותה תמורת קומץ שקלים הצליח", אמר חסון בדיון, והוסיף כי ביקש את הדיון "כדי שלא נתעורר בעוד כמה חודשים ונשאל את עצמנו מה אנחנו עושים לטובת צרכנות הוגנת. "המשמעות היא שיתוק הרשות שתפקידה להגן על הצרכנים"

החל מ-1982, הגנת הצרכן היתה באחריות משרד התמ"ת באמצעות ממונה שישב במשרד. ב-2010 הוקמה הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן והתקוות שתלו בה היו גדולות. שר התמ"ת דאז, בנימין בן אליעזר, אמר בישיבת הממשלה כי בכוונתו להפוך את הרשות לחזקה, ולאפשר לה להיות רשות עם סמכויות אכיפה ובעלת "שיניים".

סגנית שר התמ"ת והאחראית על הצרכנות דאז אורית נוקד אמרה כי "הרשות תחולל מהפכה של ממש בכמה תחומים מרכזיים בנושא הצרכנות; תגביר ותייעל את הפיקוח והאכיפה של החוקים הצרכנים, תהווה כתובת מרכזית לעסקים, לסוחרים ולצרכנים שמתמודדים עם שאלות צרכניות ותפעל לזהות "מכות מדינה" בהן יש להלחם. לראשונה תוכל הרשות להטיל קנסות כספיים משמעותיים של עשרות ומאות אלפי שקלים על כל הפרה או עבירה על חוק הגנת הצרכן".

כרגע, אין בעצם רשות

מאז הרשות אכן עורכת אכיפה ניהולית, הטילה קנסות כספיים, ויש לה שיניים די חדות, אך מהפכה של ממש עדיין אין. למעשה, גם רשות של ממש אין, אלא רק שדירה ניהולית מה שלא מאפשר לרשות לתפקד. באוצר טוענים שעובדי המחוזות הם התקנים הנוספים. עובדי המחוזות קיבלו שדרוג בתפקידם כפיצוי על הקמת הרשות, אך הם לא כלכלנים ולא עורכי דין שיכולים לעסוק בחקירות ליבה. התוצאה: נזק אדיר למדינה מאי ניהול חקירות של עבירות ליבה.

הממונה על הרשות, עו"ד תמר פינקוס, אמרה בדיון כי מאחר שהאכיפה והפיקוח פוצלו לארבעה מחוזות, היה צורך לעשות סדר ולהקים את הרשות, כדי שתתמודד עם עבירות הליבה שבהן יש פגיעה קשה לצרכנים. לדבריה, לשם טיפול בשמונת תיקי התלונות עבי הכרס היא צריכה עובדים מקצועיים. "היום יש שישה עובדים חוץ ממני ברשות כשהיו צריכים להיות 31", אמרה.

עו"ד פינקוס ציינה כי כשביקשה לאייש את התקנים הנוספים, אמרו לה באגף התקציבים באוצר שהיא צריכה להשתמש בעובדי המחוזות במשרד התמ"ת, אולם לדבריה אין לעובדים אלו את הכישורים שעונים על צרכי הרשות. "לא מאפשרים לי גיוס כוח אדם כדי להתמודד עם התיקים הגדולים של כשלי השוק", אמרה. מנכ"ל משרד התמ"ת, משה לביאן, אימת את דברי פינקוס ואמר כי עובדי המחוזות צריכים ונותנים שירות לרשות, אך אין הם יכולים לסייע לה בחקירות הליבה.

"מדובר בכשל של התמ"ת והאוצר"

רכז התעשייה באוצר, אורן משה, אמר כי נחתם הסכם עם התמ"ת לפיו עובדי המחוזות יתנו שירות לרשות, ובתמורה שודרגו תנאי העסקתם. עוד הוא הוסיף כי כאשר יפרשו אותם עובדים יועבר התקן שלהם לרשות. "אם הרשות לא עובדת זה בגלל בעיות ניהוליות ולא בגלל תקציב", אמר משה. ח"כ עמיר פרץ אמר כי משמעות הדברים היא שהרשות צריכה לחכות כ-15 שנה עד שעובדי משרד התמ"ת יפרשו, ואז יתמלאו התקנים בה. "זה נוגד את החוק", הבהיר ח"כ פרץ.

ח"כ חסון טען כי מנכ"ל משרד התמ"ת חתם על ההסכם הזה, לפיו התקנים יועברו לרשות לאחר פרישת עובדי משרד התמ"ת. הוא הוסיף כי מדובר בכשל של שני המשרדים גם יחד, האוצר והתמ"ת.

"לוועדה הוצג הסכם לפיו בשלב השני של הקמת הרשות, שהוא השלב הנוכחי, היא צריכה לקבל 31 משרות חדשות", אמר. "לפיכך הוועדה תובעת ממשרד האוצר לקיים תוך שבועיים דיון עם נציגי התמ"ת והממונה עו"ד פינקוס, במטרה להעמיד כוח אדם נוסף לרשות". דיון מעקב בנושא יערך בעוד כחודש.