20 שנה למותו: סיור בתחנות חייו של מנחם בגין

הוא נחשב לאחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי בעת החדשה, ומעבר להיותו לוחם ומפקד האצ"ל, ראש ממשלה נערץ שחתם על הסכם השלום עם מצרים ואדם שהקדיש את חייו לעשייה ציונית - מנחם בגין הוא בעיקר אדם שנגע בכל אחד מאיתנו, ללא קשר להעדפתנו הפוליטית.

עוד כתבות על מנהיגים בולטים בערוץ התיירות:

• פה ושם בארץ בן גוריון
• ש דין ויש דיין: תמונות מאלבום המשפחתי בנהלל
• רבין: מהכיכר אל המוזיאון דרך השערוריות בחייו
  

כבר עברו 20 שנה מאז הלך מאיתנו ראש הממשלה ה-6 של מדינת ישראל, שדיבר בגובה העיניים, שכל מילה בנאומיו חדרה עמוק ללב, שדרש להיקבר, בשונה ממנהיגים אחרים, כמו אחד האדם - בהר הזיתים. לציון יום פטירתו, הצטרפו אלינו לסיור בתחנות חייו החשובות של האיש המיוחד.

1. הדירה ראשונה בירושלים - רחוב אלפסי 25

עם הגיעו של בגין לירושלים, קבעו מנחם ועליזה בגין את מושבם בדירת "חצי מרתף" בבניין זה ברחוב אלפסי, שבשכונת רחביה. שביל צדדי, הנמצא משמאל לכניסה הראשית, הוביל אל הדירה הקטנה, שאותה חלק הזוג בגין במשותף עם עוד משפחה.

באותו זמן המשיך בגין את שירותו הצבאי ועבד כפקיד בלשכת קצין העיר הפולני. בשיחות עם חבריו התחוור לבגין עד כמה הדרדר מצבה של התנועה הרוויזיוניסטית לאחר מותו של ז'בוטינסקי (1940). מצבו של האצ"ל היה אף קשה יותר, עקב פרישתו של אברהם שטרן ואחרים למחתרת החדשה - הלח"י, ועקב נפילתו של מפקד הארגון, דוד רזיאל, בעיראק.

מפקד אצ"ל באותה תקופה, יעקב מרידור, העריך שלאור היעדים הבאים של הארגון מוכרחה לעמוד בראשו דמות סמכותית ובעלת משקל מדיני. עם הגעתו של בגין לארץ, התייצב בפניו והציע לו את התפקיד. אך בגין לא רצה לערוק מתפקידו בצבא הפולני בעצם ימי המלחמה נגד היטלר ללא הסכמת מפקדיו. רק בסוף 1943, בהתערבות גורמים מדיניים, קיבל אישור רשמי ועזב את הצבא הפולני. גם אז היסס בגין לקבל את התפקיד ורק לאחר מסע שכנוע של חבריו, התמנה למפקד הארגון הצבאי הלאומי בחודש דצמבר 1943.

הדירה ברחוב אלפסי המשיכה לשמש את הזוג בגין ואת בנם בכורם, זאב בנימין, גם לאחר קבלת התפקיד המחתרתי. את עיקר "עבודתו" עשה עתה בגין במחבוא אחר בתל- אביב, אך הקפיד לחזור לביתו ולמשפחתו לשבתות.

מנחם ועליזה בגין עם בנם, בנימין-זאב (צילום: לע"מ)

2. דירת המסתור המפורסמת - רחוב רוזנבאום 1, תל אביב

דירת קרקע בת 2.5 חדרים שבה התגוררה משפחת בגין בדמי מפתח, עד לבחירתו של מנחם בגין לראש ממשלת ישראל ב-1977. בתחילה שימשה הדירה במשך שנה כדירת מסתור שבה חי מנחם בגין, אז עדיין מפקד האצ"ל, בזהות בדויה של ד"ר יונה קניגסהופר.

עוד בערוץ התיירות:

• ביה"ס הריאלי בחיפה: שיעור בהיסטוריה של מוסד
• המוביל הארצי: סיור לתוך אבי העורקים של ישראל
• מגזין טיסה של איזיג'ט מציג את ישראל של 1967
  

בהמשך שימשה הדירה את משפחת בגין עם שלושת ילדיהם במשך שנות פעילותו הציבורית כמנהיג האופוזיציה. הבית היה פתוח מדי שבת לאנשים שבאו לדון עם מנחם בגין בענייני השעה. "מכאן אני עובר רק לבית ראש הממשלה", השיב בגין ליועציו כשהמליצו לו לעבור לדירה גדולה יותר. כעבור 30 שנה זה אכן קרה, ומשם עבר בגין להתגורר במעון ראש הממשלה בירושלים.

שחזור דירה ברוזנבאום במרכז מורשת בגין (צילום: מרכז מורשת בגין)

3. אנדרטת אלטלנה

"אחרי מותי, אני מקווה שאזכר מעל לכל כמי שמנע מלחמת אחים - זה חשוב בעיני יותר מהפיקוד על המחתרת, מראשות הממשלה, מחוזה השלום ומחוק רמת הגולן", אמר בגין.

אנדרטת אלטלנה שנמצאת מול חופי תל אביב, מנציחה את אחת הפרשות הקשות בתולדות המדינה שהתרחשה ביוני 1948, לאחר שיצאו הבריטים את הארץ. 

כחודש לאחר קום המדינה. הגיעה ארצה, אוניית המעפילים והנשק "אלטלנה" ועל סיפונה 940 עולים וכמויות נשק גדולות. מחלוקת עם ממשלת ישראל בראשותה דוד בן-גוריון בנושא חלוקת הנשק, התפתחה לקרב יריות שבסופו אף נורה פגז תותח אל האנייה שהחלה לטבוע.

16 חברי אצ"ל, בהם ניצולי שואה, נהרגו ורבים אחרים נפצעו. בגין נתן הוראה לנצור את האש. "היה לי ברור שעליי להורות ללוחמי האצ"ל להבליג על מנת למנוע מלחמת אחים", סיפר לימים בגין, "זאת הייתה ההחלטה החשובה בחיי". האנדרטה הוקמה לזכר הנופלים מקרב אנשי האצ"ל.

16 חברי אצ"ל נהרגו. אנדרטת אלטלנה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

4. מרפסת האריות

ב-8 באוגוסט 1948 הופיע מנחם בגין במרפסת זו לראשונה בפומבי. המלון שהיה בבעלות אוהדי המחתרת שימש באופן קבוע כעמדת נאומים. ב-7 בינואר 1952, עת התקיים הדיון בכנסת בנושא הסכם השילומים, התאסף בכיכר שמול המרפסת קהל של רבבות מהמתנגדים לאותו הסכם. לאחר נאום קשה וכעוס של בגין, ההפגנה נעה לכיוון הכנסת הישנה (בית פרומין) ברחוב המלך גורג'.

היה נואם מצטיין. בגין בכנסת, 1980 (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

5. מלון המלך דוד בירושלים (רחוב המלך דוד 23)

מלון המלך דוד בירושלים נחשב לחלוץ מלונות היוקרה בארץ שנבנה בשנת 1931, הופקע שבע שנים מאוחר יותר על ידי שלטונות המנדט, והוסב למקום מושבן של מזכירות הממשלה ושל המפקדה הראשית של הצבא הבריטי.

בקיץ 1946 לאחר "השבת השחורה" ובמסגרת תנועת המרי, הוטל על לוחמי האצ"ל לפגוע ב"מרכז העצבים" של השלטון הבריטי - מלון המלך דוד. הפעולה התקיימה ב-22 ביולי 1946. יחידת חיל-הקרב של האצ"ל התחפשה למובילי חלב, ובעזרת 350 ק"ג חומר נפץ מוסתרים בתוך שבעה כדי חלב נכנסו לבניין דרך כניסת השירותים. מיד לאחר יציאת הלוחמים נמסרו שלוש אזהרות טלפוניות על הימצאותן של פצצות במלון: למרכזית המלון, לקונסוליה הצרפתית ולמערכת ה"פלסטיין פוסט".

למרות האזהרות לא פינו הבריטים את משרדיהם. כ-20 דקות לאחר מתן האזהרה למרכזיית המלון, החריד פיצוץ עז את ירושלים והאגף הדרומי של המלון קרס. 91 איש, ביניהם בריטים, ערבים ויהודים נספו. בגין, כמפקד האצ"ל, הסכים ליטול עליו את האחריות, אך לתדהמתו זכה לגינויים גם מתנועת המרי העברי שהורכבה מאיחוד של שלוש המחתרות, ובנוסף גם הבריטים טענו כי לא הוזהרו לפני כן.

זמן מה לאחר מכן יצאו אנשי האצ"ל למה שהם כינו "הקרב על האמת". עד היום ישנם חילוקי דעות קשים על פעולה זו. בנובמבר 1977, באותו בניין, שכאיש מחתרת היה אחראי לפיצוצו, אירח מנחם בגין כראש ממשלת ישראל את נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בביקורו ההיסטורי בארץ.

מלון המלך דוד לאחר פיצוץ האצ"ל (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)

6. כיכר מלכי ישראל (כיכר רבין)

הכיכר הוקמה בשנת 1965, ובה התקיימו כמה מן ההפגנות המפורסמות ביותר בתולדות המדינה. מנחם בגין נאם את אחד מהנאומים המפורסמים בכיכר באסיפת הבחירות של הליכוד ביוני 1981 - נאום שנודע בכינויו "נאום הצ'חצ'חים".

נאום זה היווה תגובה לנאום שנישא בכיכר ערב קודם לכן, במסגרת אסיפת בחירות של המערך שבה כינה דוד טופז את בוחרי הליכוד "צ'חצ'חים". בתגובה לנאום זה עלה מנחם בגין ונשא את נאמו המפורסם, נאום שיש הטוענים שאף הכריע את תוצאות בחירות 1981.

"הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים. כאן, זאת אומרת אמש, נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות. אודה ואתוודה לפניכם, עד הבוקר לא שמעתי את המילה צ'חצ'חים, ולא ידעתי מה פירושה. אבל שימעו, כאשר אותו, מה שמו, דודו טופז, אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה הריע. עכשיו אני אספר לדודו טופז, למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו, היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת. פיינשטיין היה ממוצא אירופי, איך קוראים לו, אשכנזי, משה בראזני היה ספרדי מעיראק, אשכנזי, עיראקי, יהודים! אחים! לוחמים!"

7. הכנסת הישנה (בית פרומין)

בית פרומין שימש כמשכן הכנסת בין השנים 1966-1948. בבניין זה פעל בגין שנים רבות מספסלי האופוזיציה במסגרת מפלגת חרות. במהלך שהחל לאחר הכרזת המדינה, שבו הוחלט על הקמתו של צבא אחר, פורקו המחתרות כאשר חלק ממנהיגיהן פנו לכיוון הפעילות הפוליטית. בגין וחבריו מן "המשפחה הלוחמת" הקימו את תנועת החרות מיסודו של האצ"ל.

מנחם בגין הצטיין כפרלמנטר שהעריך וכיבד את הכנסת. הוא עסק רבות בחקיקה ותרם לביצוע מעמדו של בית המשפט העליון. למרות הצלחתה המועטת של מפלגתו בבחירות בשנים הראשונות, חזר והדגיש שהשלטון יוחלף רק בפתק הבוחר, ובכך תהווה עקרון דמוקרטי חשוב וחיוני בימיה הראשונים של המדינה.

כושרו הרטורי של בגין היה מן המפורסמים, ובא לידי ביטוי בכנסת ובעצרות הפתוחות בכיכרות. נאומיו חוצבי הלהבות של בגין הילכו קסם על אנשים, ועם השנים הפכו עצרות שבהן השתתף לשם דבר. בירושלים זכורות בעיקר כיכר "ציון", שבה נשא את נאומו הפומבי הראשון עם יציאתו מהמחתרת, וכיכר "מנורה" (ליד בית העם), שבה נאם בדרך כלל לפני ציבור ההמונים בבואו לירושלים).

שימש כמשכן הכנסת בין השנים 1966-1948. בית פרומין כיום

8. מוזיאון אסירי המחתרות, רח' משעול הגבורה 1, י-ם

במקום זה "ישבה" קבוצת הצעירים שיצאה להגן על תושבי ירושלים כנגד הפורעים הערביים ב- 1920, ובראשם זאב ז'בוטינסקי, ובהמשך היו כלואים כאן מעפילים וכן חברי ההגנה, האצ"ל והלח"י.

לבית הסוהר זה הגיע מדי שבת הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין לנחם ולעודד את האסירים. לימים, נקשרו קשרים מיוחדים בינו לבין המפקד מנחם בגין. כשנפטר ר' אריה בשנת תשכ"ט, נאמרו דברים לכבודו של הצדיק בישיבת ממשלת ישראל על ידי בגין, כשכל שרי הממשלה מכבדים את זכרו בקימה.

חברי האצ"ל היו כלואים פה. מוזיאון אסירי המחתרות (צילום: זיו ריינשטיין)

9. מצודת זאב (רחוב המלך ג'ורג' 38 תל אביב)

מצודת זאב, הקרויה על שמו של זאב ז'בוטינסקי, היא בית תנועת הליכוד. המגרש שעליו עומד הבניין נרכש עוד בתחילת שנות ה-30. בתחילה עמד שם צריף ששימש את המפלגה הרביזיוניסטית ואת תנועת הנוער של בית"ר. במקביל שימש המקום לפגישות של חברי האצ"ל.

בשנים 1943-1942 ,כשעוד היה בגין חייל בצבא פולין החופשית, הוא ביקר במקום והרצה בפני בכירי התנועה. בהמשך נבנה במקום בניין הקבע ששימש כמוקד הפעילות של תנועת חרות.

בליל "המהפך" בשנת 1977, עם ניצחונו של מנחם בגין בבחירות, הגיע לאולם העצמאות במצודת זאב ונשא שם את נאום הניצחון המפורסם. כיום, כאמור, מהווה הבניין את ביתה של תנועת הליכוד ובו משרדי התנועה, מכון ז'בוטינסקי, תנועת בית"ר ומוזיאון האצ"ל.

ישיבה של תנועת חרות במצודת זאב, 1969. בגין במרכז (צילום: לע"מ)

10. בית הקברות על הר הזיתים - חלקת הקדושים

בבוקר יום שני, ד' באדר ב' תשנ"ב, 9 במרס 1992, התעוררה מדינת ישראל לידיעה כי מנחם בגין איננו. עוד באותו יום חזר בגין לירושלים למנוחת עולמים. האיש שהקדיש את חייו לשירות הציבור, זכה במותו לאהבה ולהוקרת תודה מכל גווני הציבוריות הישראלית. רבבות מכל קצוות הארץ ליוו אותו בדרכו האחרונה.

בהלוויה יהודית, עממית ונטולת הספדים, נקבר מנחם בגין בחלקת הקדושים שבהר הזיתים בירושלים. קברו נחצב על פי בקשתו למראשותיהם של מאיר פינשטיין ומשה ברזני (מעולי הגרדום שהתאבדו בצינוק ב-1947), סמוך לאשתו האהובה עליזה, ואל מול הר הבית. הבן, זאב בנימין, אמר "קדיש" ויחיאל קדישאי נשא את תפילת "אל מלא רחמים". שיר בית"ר שבקע מפיות הנוכחים, חתם את המעמד.

קברם של עליזה ומנחם בגין בהר הזיתים (צילום: רון פלד)

- מרכז מורשת מנחם בגין

המעוניינים לקבל מידע נוסף על מנחם בגין ופועלו, מוזמנים לבקר במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, שהוא מפעל ההנצחה הממלכתי לבגין. המרכז שוכן בכתף הינום, הצופה אל הר ציון וחומות העיר העתיקה בירושלים ובו מוזיאון ארכיון, ספריה ומכון מחקר. המרכז מקיים פעילויות הנצחה, מחקר, חינוך והסברה הקשורות בפועלו ובמורשתו של מנחם בגין.