הנדידה הגדולה בטנזניה: 'יציאת מצרים' של החיות

עוד בילדותי, כשצפיתי בסרט "מסביב לעולם ב-80 יום" של ז'ול ורן, חלמתי לטוס בכדור פורח. עבור חובבי טבע, אין תפאורה טובה יותר מאשר ההצגה הכי שווה בטנזניה, ואולי גם באפריקה: "הנדידה הגדולה" בכיכובם של שני מיליון בעלי חיים, הנודדים בין שמורות הסרנגטי למסאי מארה בכל שנה.

בעיר ארושה (Arusha) פגשתי את פיטר סולא, מדריך ספארי ונהג ג'יפ מיומן דובר אנגלית, שאיתו יצאנו לסיבוב ספארי בשמורות הצפוניות של טנזניה. התחלנו בשמורת הסרנגטי - אדמה אינסופית זו הינה שמורת ענק בשטח כולל של כ-13 אלף קמ"ר. בשל גודלה העצום, מומלץ לבלות בה לפחות שלושה ימים, וזאת על מנת להספיק לצפות בחתולים הגדולים בלב השמורה וגם לטייל בחלקה הצפוני, סמוך לגבול עם קניה.

ברגע שהגענו ללב הסרנגטי (אזור סרונרה) ביקש פיטר המדריך לפקוח עיניים ולחפש היטב בין הסלעים האפורים את החתול הגדול ביותר באפריקה, מלך החיות. לאחר כחצי שעה הצלחנו לזהות שני אריות זכרים עם רעמה שחורה המאפיינת את האריות בסרנגטי, וזוג ברדלסים נחים תחת עץ.

החתול הגדול באפריקה. אריה מתכונן לתקיפה (צילומים: עינב ברזני)

השמש שוקעת בין עצי השיטה במישורי הסרנגטי 

להקה של כעשרה אריות קיבלה את פנינו

לפני שקיעה זיהה פיטר נמר אוכל צבי קטן על אחד העצים. למרבה הפליאה העץ שבחר הנמר לסעוד את ארוחת הערב שלו, היה מעל אתר פיקניק שבו מותר לעצור למנוחת צהריים. הנמרים הם בעלי חיים ביישנים מטבעם, קשה לזהותם באפריקה (הרבה יותר קשה מאריות וברדלסים), הם מסתווים בטבע בצורה מעולה וישנים על עץ שונה בכל לילה. את רוב שעות היממה מעביר הנמר במנוחה על העץ. למעשה, אם רואים נמר על האדמה פירוש הדבר שהוא יצא לצוד.

עוד טיולים מרתקים בעולם בערוץ התיירות:

• הודו: 40 שעות באוטובוס, עבור 10 ימים בהימלאיה
• וייטנאם: שיט תענוגות במפרץ הא-לונג
• מוזמביק: מפגשים בין קיאק, גלים ואנשים
• גילוח כבשים ומירוץ גבינה: הירידים המוזרים בעולם
  

למחרת, עם זריחה, יצאנו מצוידים במשקפות, מצלמות והמון ציפיות לטיול בצפון השמורה. מישורי הסרנגטי נצבעו כתום וריח של בוקר. צבועים ומספר ג'ירפות ליוו את עליית החמה מעל עצי השיטה. להקה של כעשרה אריות קיבלה את פנינו בסמוך לעצים: זכר שליט, מספר לביאות וזכר אחד צעיר עם רעמה קצרצרה.

בניגוד לשאר מיני החתולים, האריות חיים בלהקות בהנהגת זכר שליט. כשאחד הכפירים הצעירים בלהקה מרגיש מספיק חזק, הוא נלחם עם השליט הדומיננטי על מנת לתפוס את מקומו. אם הוא מצליח במשימה, הוא יהרוג את כל הגורים של השליט הקודם וזה האחרון ינודה מהלהקה.

נמר וארוחת הערב שלו על עץ בשמורת הסרנגטי

את רוב שעות היממה מעביר הנמר במנוחה על העץ

הנהר הפסטורלי הופך אדום מדם

במהלך חודש אוגוסט מתחילה "הנדידה הגדולה" צפונה בין טנזניה לקניה. עדרי ענק של גנו וזברות עוזבים את שטחי הסרגנטי בטנזניה שמדרום, ומצפינים לעבר המסאי מארה שבקניה. בתהליך שאורך חודש ימים, שני מיליון פרטים חוצים בין השמורות בחיפוש אחר מזון. בחודש אוקטובר המסאי מארה הופכת למדבר צהוב וצחיח, אז העדרים הרבים מתחילים במסעם דרומה חזרה אל הסרנגטי שבטנזניה.

עוד בערוץ התיירות:

• אכזבה במלון באילת: לכלוך, כתמים וג'וקים בחדר
• הצעת חוק: אינטרנט אלחוטי חינם בבתי המלון
• קופצים למים הקרירים: 6 מעיינות בדרום הגולן
  

נהר המארה משחק תפקיד חשוב בהצגה. עדרי הגנו שנאלצים לחצות את הנהר, מנסים להתחמק מהתנינים השורצים בנהר. הלחץ והבהלה שנוצרים בקרב העדר, גורמים לכך שהגנו מטפסים בהמוניהם האחד על השני בניסיון לחצות את הנהר בחיים. רבים מהם נדרסים וטובעים במים. לעיתים הנהר הפסטורלי הופך אדום מדם.

יש מי שלא ישרוד את הנדידה הגדולה. עדר גנו יורד לנהר בטרנג'ירה

דרך נפלאה ומקורית לצפות בנופי השמורה ובבעלי החיים בה, היא באמצעות טיסה בכדור פורח. בחשיכה מנפחים את הכדורים ועם הזריחה

יוצאים לטיסה בשמי השמורה. הכדור מגביה טוס ללא כל בעיה. גבוה מהג'ירפות, מעל הקרנפים, מאות זברות מאיצות בעודנו מנמיכים טוס לעברן.

בתום שעה קצרה של ריחוף נחתנו במרכז השמורה, אל מול שולחנות ערוכים בסעודת מלכים וכוסות שמפניה מלאות. בעודי לוגם מהשמפניה הקרה, נזכרתי בסצנה מהסרט בה פיליאס פוג ומשרתו הנאמן, פספרטו, מנמיכים טוס מעל הרי האלפים, בעוד פספרטו מתכופף מן הסל ואוסף קרח לשמפניה שעמדו השניים ללגום.

כשחזרנו לג'יפ הצלחנו לזהות שלושה ברדלסים עומדים על גזע עץ יבש, נקבה ושני גורים צעירים. חדי עין ומצוידים במשקפת, הצלחנו להבחין בצבי קטן בסבך העשב הצהוב, לאחר דקה ארוכה התפתח מרדף קצר, הצבי הצליח לברוח והברדלסים המתוסכלים המשיכו בדרכם לחפש ארוחה במקום אחר.

שלשות הברדלסים תופסים אוויר אחרי ניסון ציד כושל

ג'ירפה חוצה שביל. הכי טוב לראות אותה ואת חברותיה מהאוויר

פילפילון קטן במשקל 100 ק"ג

שמורה נוספת במעגל הצפוני של טנזניה היא טרנג'ירה (Tarangire), המפורסמת בעדרים גדולים של פילים אפריקניים. יותר מ-300 פילים חיים בשטח השמורה, כשבכל בוקר יורדים העדרים לשתות מים ממי הנהר החוצה את השמורה, להשתכשך בבוץ ולאכול לארוחת בוקר את ענפי העצים הירוקים.

הכוכבים האמיתיים בעדר הם הגורים הקטנים והמתוקים שמתחככים בפילות הענקיות. תקופת ההריון של הפילה נמשכת 22 חודשים, בסופם נולד "פילפילון" במשקל של כ-100 ק"ג. הפילה היא מנהיגת העדר ואם מתקרבים אליה יתר על המידה, היא תביע חוסר שביעות רצון על ידי נפנוף באוזניה הענקיות וגרירת רגלה על הקרקע.

אוזנו של הפיל האפריקני גדולה הרבה יותר מזו של הפיל האסייתי, ונראית בצורת מפת אפריקה ומשמשת את הפילים גם בתור מאוורר בימי הקיץ החמים. גם עדר גנו אינסופי יורד לשתות ממי הנהר בשעות הבוקר. שובל אבק סמיך, שנראה למרחוק, חושף את מיקומו.

בשעות הערב הבחנו בהמולת ג'יפים על אחד השבילים בשמורה. היו אלה זוג ברדלסים שצדו אימפלה וגררו אותה סמוך לאחד מעצי הבאובב הגדולים. לביאה מנומנמת הקיצה משנתה בערב והקפיצה עדר דרוך של גנו בעודה מתרוממת. בדרך החוצה זיהה פיטר נחש פיתון כבד על צמרת אחד עצים. הנחש מגולגל בתוך עצמו, השקיף מטה באדישות מצמרת העץ. נראה היה לרגע כי מכובד משקלו הוא עלול ליפול היישר לרכב הספארי.

עדר פילים מגונן על הגור בשמורת טרנג'ירה

הגיע זמן לצוד. לביאה מקיצה משנתה בסרנגטי

פוגשים את "חמשת הגדולים"

נגורונגורו (Ngorongoro), "המכתש הגדול" בשפת בני המסאי, הינה שמורה קטנה המשתרעת על שטח של כ-300 קמ"ר בלבד. מדובר בלוע געשי כבוי שחלקו העליון קרס פנימה לתוך המכתש. בין קירות המכתש חיים מאות רבות של מיני בעלי חיים, שמתוכם אף טורפים רבים.

שפת המכתש העליונה הינה רמה קרירה בגובה של יותר מ-2,000 מטר, שם מרוכזים מאהלים ולודג'ים יוקרתיים לתיירים המגיעים לצפות בשפע חיי הבר הממלאים את קרקעית המכתש. בקרבת המכתש חיים בני שבט המסאי, ואפשר לראותם צועדים בדרכי העפר המאובקות לבושים בתלבושת המסורתית.

לפנות בוקר יצאנו לקרקעית המכתש תחת ערפל כבד. הגענו עם הזריחה ל"דרך נחש" עקלקלה, כחצי שעת נסיעה ממרכז המכתש. עם עלות השחר, נחשפים גבולות המכתש.

ניתן לאתר בשמורה את כל ה"Big Five" (חמשת הגדולים), הביטוי מתייחס לחמש החיות הגדולות בספארי: תאו, קרנף, פיל, אריה ונמר. בתוך מערכת מסועפת של אגמים קטנים, משתכשכים עדרי גנו, זברות ותאואים. הפלמינגו הוורוד מוסיף צבע ייחודי לתפאורה הטבעית, והיפופוטמים הם תושבי קבע במים. שועלים, צבועים ואריות נחשבים לשכיחים יחסית בשמורה.

חלק בלתי נפרד מהספארי. בריכת היפופוטמים 

מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?

שמורת אגם מנייארה (Lake Manyara) היא השמורה הירוקה ביותר בצפון טנזניה: סבך עצים, אגם מים גדול ומישור שבו מסתובבים אלפי בבונים מייחדים אותה. האריות באגם מנייארה פיתחו מנהג מיוחד לעלות ולרבוץ על העצים.

בתוך השמורה ישנו אגם מלח גדול שבו ניתן לראות ממרחק עופות פלמינגו ורודים והיפופוטמים שמנמנים. עדרי הזברות הרבים בשמורה מתעתעים במתבונן, קשה להעריך כמה זברות עומדות מולך בשל פיג'מת הפסים המפורסמת. תיאוריות רבות נכתבו על הצורך בפסים. המעניינת ביותר קשורה לזבובי ה"צה-צה" המדביקים בעלי חיים ובני אדם במחלת השינה.

מתברר כי הזבובים אינם עוקצים את הזברות. חוקרים שצבעו זברות לצורך המחקר בלבן או בשחור, גילו שזברות עם צבע אחיד אכן נעקצות על ידי הזבובים. זו תשובה מנצחת לשאלה: מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?

מידע למטייל

מזג אוויר: חודשי יוני עד פברואר נוחים לטיול. נובמבר עד ינואר מעט גשום. מרס עד מאי גשום מאוד.

זמן ספארי מומלץ: 5-7 ימים למעגל השמורות בצפון טנזניה.

לינה: מבסיסית באוהל עד לודג'ים יוקרתיים בתוך השמורות. מ-150 דולר ליום ספארי המבוסס על לינה באוהל.

טיסה: טיסה בינלאומית לטנזניה עם אתיופיאן איירליינס, עולה 1,300-1,000 דולר. נחיתה בשדה התעופה קילימנג'רו כשעה נסיעה מהעיר ארושה (נקודה מצוינת ליציאה לספארי).

חיסונים: יש לברר במרפאת מטיילים לפני היציאה, בשדה התעופה בטנזניה בודקים בפנקס חיסונים שהתייר מחוסן מפני קדחת צהובה.

ויזה: ישראלים זקוקים לוויזה, מקבלים בנחיתה בשדה התעופה תמורת 50 דולר.