אדמונית החורש: הפרח שמחכים לו כל השנה

יש כל כך הרבה סיבות טובות להגיע לגליל העליון, אבל הנה סיבה אחת שכבר הפכה מוקד עלייה לרגל עבור מטיילי האביב: אדמונית החורש.

הפרח, שכשמו כן הוא בעל גוון אדמוני-סגלגל, פורח רק שבועיים בשנה בתקופת האביב ונחשב לאחד היפים שגדלים בישראל.

עוד טיולי פריחה בערוץ התיירות:

• צבע בטבע: מסלולי טיול שיביאו לכם את הפריחה
• תשאירי לי פרח: מסלולים בעקבות פרחים נדירים
• אביב הגיע, פרח בא: מדריך פריחה למטייל באביב
  

המקום היחיד שבו ניתן לראות את אדמונית החורש הוא ברכס הרי מירון, ובעיקר בהר הלל הנמצא מזרחית לכפר הדרוזי בית ג'אן.

הפרח של חודש אפריל. אדמונית החורש, אתמול בהר הלל(צילום: זיו ריינשטיין)

איך מגיעים?

סעו על כביש 85 העובר בבקעת בית הכרם, שמחלקת את הגליל לעליון ותחתון, ופנו לכביש 864 - כביש ראמה הנחשב לאחד היפים בארץ ובגליל -

והמשיכו עד לבית ג'אן.

חצו את הכפר מזרחה לכיוון קבר נבי בהא א-דין שבהר האר"י - נסיעה של כ-5 ק"מ - ואז מגיעים לצומת שבו סימון שבילים שחור וממשיכים עם הסימון.

מגיעים לצומת עם סימון שחור וכחול, אבל עכשיו ממשיכים עם הכחול ומתחילים לטפס עם הכביש בדרך כורכר שבשלבי סלילה. המשיכו עוד כק"מ עד לאזור החנייה ולכו כמה מאות מטרים עד לתחילת השביל.

בדרך לאדמוניות, בפאתי בית ג'אן, אי אפשר להימנע משלא לראות את המזבלה שמלווה לאורך הדרך. כל כך חבל שבפיסת גן העדן הזו לא אוספים את הפסולת במקום מסודר ומפנים אותה. אבל אנחנו בעניין של האדמוניות, ואולי יופיין ייחפה על כך.

וכך תגיעו אל הפלא האדום. מפת סימון שבילים של הגליל העליון (צילום: זיו ריינשטיין)

מי את אדמונית החורש?

הפרח שמפליא בפריחתו בכל חודש אפריל למשך שבועיים, שייך למשפחת האדמוניתיים וגדל בחורש לח. האדמונית פורחת ממרוקו במערב

 ועד איראן במזרח, כשישראל היא גבול תפוצתה הדרומי בעולם.

מדובר בעשב רב-שנתי בעל פקעת עבה, ולו פרח גדול (כ-10 ס"מ) ובמרכזו אבקנים צהובים ולצידם עמודי עלי, הנראים כמו צמר-גפן ששומר עליהם.

אדמונית החורש נקראית בלטינית Paeonia mascula - שם הנגזר משמו של פיאון - רופא האלים במיתולוגיה היוונית - שריפא בעזרת הפרח את פצועי מלחמת טרויה. היוונים הקדמונים אף מאמינים שזהו צמח המרפא הראשון שהתגלה לאדם. בערבית מכונה האדמונית כַּף א-דיבּ (כף הדב), היות ועליה נראים ככף יד של דב.

אדמונית החורש היא פרח שנמצא בסכנת הכחדה ונדיר בפריחתו. דורון ישראל, מנהל ההדרכה של בתי ספר השדה בגליל של החברה להגנת הטבע, מסביר שעל מנת לפרוח צריכה האדמונית אור וגם צל, כלומר אינה יכולה לצמוח רק באור השמש או רק בחורש עבותות.

לא קיימים הרבה פרטים בארץ. אדמונית החורש בסכנת הכחדה(צילום: זיו ריינשטיין)

זה הזמן לפרוח

אבל לא רק אדמוניות החורש מחכות לכם בתקופה זו בהר הלל. מגוון צבעוני של פרחים נדירים ואחרים, לא פחות יפים, מהווה מתאבן בדרך

 אל האדמונית הנכספת.

כך, למשל, לא תוכלו שלא להבחין במספר סחלבים מרהיבים, ביניהם סחלב אנטולי, סחלב הגליל וסחלבן החורש. גם ורוניקת המים, שיחי אלה ארצ-ישראלית בפריחתה האדומה ועצי קטלב אדמדמים ממתינים לתרים אחר האדמוניות.

הר הלל, שנקרא על שם הלל הזקן שלפי המסורת קבור למרגלותיו הר מירון, הוא הר בצורת חרוט המתנשא לגובה של 1,071 מ' מעל פני הים.

לא רק אדמוניות ברכס מירון. סחלב אנטולי בהר הלל(צילום: זיו ריינשטיין)

כדאי לקפוץ גם לעין הזקן - מעיין שכבה הנובע בסמוך לראשו של נחל כזיב בגובה 960 מ'. הנוף מאזור המעיין פשוט עושה נעים בלב ובסביבתו

פורחות נוריות המלל הצהובות, חיננית הבתה, מקור חסידה, ילקוט הרועים ושאר פרחי אביב נהדרים.

זהו גם המקום שבו מתחיל נחל כזיב המפורסם, אותו נחל שמנקז את רכס הרי מירון ונשפך לים לאחר כ-20 ק"מ. מכאן אפשר לצאת למספר מסלולי טיול רגליים.

שביל המסומן בירוק עולה אל חורבת זבד והר מירון בכיוון צפון-מזרח; שביל בכיוון מערב, הכיוון שממנו באתם, ייקח אתכם חזרה עם הסימון הכחול לעבר הכפר בית ג'אן; ובכיוון צפון ישנו עוד שביל ירוק שיורד לנחל כזיב. גם עין סמוכה הוא מעיין ששווה ביקור, בטח בימים חמים.

תהנו גם מהפרחים האחרים. סחלב הגליל פורח בסמוך(צילום: זיו ריינשטיין)

ואחרי שבאתם עד לגליל העליון, ראיתם את האדמונית המיוחדת וחיוך עלה על פניכם - אל תשכחו להשאיר את האזור יפה ונקי גם לאלו שיבוא ליהנות מהצבע האדום אחריכם.

לצערנו, באזור אין פחי אשפה או איסוף של פסולת ועל כן קחו איתכם את שהבאתם, בכדי שהאדמוניות יחזרו אלינו גם בשנה הבאה.