חסידים על הבמה: הרבי מלובביץ' חי
איש מיוצרי ההצגה החדשה של תאטרון היידישפיל אינו חסיד חב"ד, אבל יחד הם חברו כדי להפגיש את הקהל עם החסידות ובעיקר עם ניגוניה. משתתפי ההצגה מעידים על הערצה לחסידות, "ולכן דאגנו לברוח מניסיון לשחק את דמותו של הרבי"
קובי אריאלי אמנם עזב את כפר חב"ד לפני שנתיים, אבל המגורים הממושכים ביישוב גרמו לו להתקרב, להבין ולהתאהב בחב"ד ובניגוניה. לכן, כאשר פנה אליו ששי קשת, מנכ"ל תאטרון היידישפיל, והציע לו לכתוב מחזה המבוסס על ניגוני החסידות - אריאלי, שגדל כליטאי גמור, מיהר להסכים.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
עלילת ההצגה, שאותה חיבר אריאלי בצוותא עם איש המוזיקה והתיאטרון אבינועם (אבי) קורן, עוסקת בתרמילאי חילוני (דורי אנגל) שמגיע ל"התוועדות" בבית חב"ד. שם הוא פוגש את שליח הרבי (דני שטג, שבעצמו חזר בתשובה), המספר לו על החסידות, ומעניק לו היכרות עמוקה וסוחפת עם סיפורים חסידיים ועם ניגוני חב"ד.
אריאלי, שכבר עלה על במת היידישפיל פעמיים בשנים האחרונות (יידישפיץ" עם דודו פישר ו"סוגרים שבוע בצוותא"), משמש במופע גם כמספר, גם כ"בדחן" וגם מהווה מעין מתווך בין הקהל לבין השחקנים, שרובם אינם מוכרים למי שאינו מבקר בהצגות היידישפיל דרך קבע.
חיבור פילוסופי
אם החיבור בין אריאלי לחב"ד נשמע סביר, מפתיע יותר הוא החיבור של קורן לחב"ד. הוא חילוני, נולד ברמת גן ב-1945, בצבא שירת בלהקת הנח"ל, כעבור ארבע שנים התחתן עם שולה חן, כוכבת הלהקה דאז, והשניים היו נשואים במשך שלושה עשורים. בהמשך הגיש וערך תוכניות מוזיקליות בקול ישראל וגלי צה"ל.
מה הקשר שלך לחב"ד?
"אמי, שרה לבית חיימסון, היא דור שמיני בצפת. ב-1993, אחרי שהייתי שבע ומסופק, החלטתי לעשות פסק זמן מהעיר הגדולה. רציתי גם שקט וגם לחקור את השורשים של משפחתי ועברתי לגור בצפת. 12 שנים חייתי שם, ניהלתי את פסטיבל הכלייזמרים כמה שנים והרגשתי שקיבלו אותי בזרועות פתוחות. לא התמהונים והחוזרים בתשובה, אלא דווקא ותיקי העיר, שסיפרו לי על המשפחה והשורשים שלי.
באותן שנים, גם הכרתי את הרב שלום דובער הרצל, הרב הראשי של ראש פינה, ושליח חב"ד ביישוב ושם גם התחברתי לניגונים של חב"ד. בתור איש זמר, יש לי תחושה שיש בניגונים האלו משהו מיוחד, משהו רוחני שמביא אותך לגבהים", מספר קורן.
לפני שנתיים כתב קורן גם מחזמר על רבי שלמה קרליבך, שהיה חסיד חב"ד, אבל הוא מבהיר כי אין בבחירות האמנותיות שלו כדי להעיד על בחירה בדרך רוחנית חדשה. "אכן התחברתי לחב"ד באופן פילוסופי ותרבותי, אבל לא חזרתי בתשובה ואין לי שום כוונה כזו. אני גם לא אחזור לצפת, שהתחרדה ואיבדה את הסובלנות שלה", הוא אומר.
ומה החלום הבא?
"אני נורא שמח שהחלום הזה הוגשם, ועכשיו אני מתכנן לכתוב מחזה על הבעל שם טוב".
הרבי נוכח נפקד
על השאלה למי מיועדת ההצגה משיב אריאלי כי לחזרה הגנרלית הזמין גם את ההיסטוריון הרב יוסף יצחק קמינצקי מכפר חב"ד, וגם את חברתו לתוכנית הרדיו "המילה האחרונה", עירית לינור, כי ההצגה פונה לכולם. לדבריו, הניגונים שמדברים לחרדים מצליחים לגעת גם בלבם של חילונים, לא מעט בזכות הבימוי של יצחק שאולי, הניהול המוזיקלי והעיבוד של אריאל קשת והכוריאוגרפיה של צחי פטיש.
"למרות שרבים מהעוסקים במלאכה הם גויים גמורים, ושלא תעז לכתוב את זה, כמובן, הם מצליחים לקרב לציבור את חסידות חב"ד ואת ניגוניה,
שמתכתבים עם התרבות והמוזיקה הרוסיים, כמו רבים משירי הקאנון הישראליים. דוגמה לכך, שגם מופיעה בהצגה, היא שהשליח של חב"ד מנגן את הפיוט של יום כיפור 'כי הנה כחומר ביד היוצר', והתרמילאי מספר לו שהוא מכיר את המגנינה מהשיר 'שכב בני, שכב במנוחה', שחיבר עמנואל הרוסי, לניגון שיצר חסיד חב"ד שלום חריטונוב", אומר אריאלי.
אבל הבשורה הגדולה של ההצגה היא שגם האדמו"ר השביעי של חב"ד, ובעיני חלק מהחסידים גם מלך המשיח, נוכח בה. דמותו של הרבי מלובביץ' אמנם זוכה למקום על במת "שירת חב"ד", אבל אינה מגולמת על ידי שחקן. "אני התאהבתי בחב"ד עד כלות", אומר אריאלי. "לקחתי משם את כל מה שאני אוהב, בכלל זה גם הרבה כבוד והערצה ולכן גם דאגנו לברוח מניסיון לשחק את דמותו של הרבי".
לפנייה לכתב/ת 
