פארטי, פארטי: איי המסיבות הטובים בעולם

תחילתה של אופנת המסיבות באיים באמנים וסופרים שחיפשו להם מקום עם אווירה חופשית יותר. אחריהם הגיעו בשנות ה-60 ילדי הפרחים, עם תרמיל על השכם, רון בלב ואהבה בכל הזדמנות. אווירת החופשה התמסדה בשנות ה-70 וה-80.

האיים גילו את הפרנסה, ההיפים הקימו משפחות והלכו לעבוד במשרדים מהוגנים, והסופרים הפכו את חוויותיהם לרבי מכר שהיו לסרטים על חיי הוללות וחיפוש דרך על איים.

עוד טיולי איים בערוץ התיירות:

• מילוס: אם כך נראה הגיהנום, הרי שהוא גן עדן
• איים אבודים: מבוא לטרינידד וטובגו
• סנט וינסנט והגרנדינס: מסע לקאריבים האמיתיים
  

שנות ה-90 ראו את חבילות התיור שבהן הכל כלול. המסיבות עדיין היו חלק מהחוויה, אבל המסיבות הפכו

למסודרות יותר, מאורגנות, עם דמי כניסה ומשקה ראשון ואלה שבאים אחריו. גם הקהל היה בעל רכוש רב יותר. וכך באו לעולם איי המסיבות - מלונות מסודרים, חופים לבילוי אחר הצהריים לפני ההליכה למסיבה, מסעדות לאורך טיילת הנמל, ברים וכמובן מועדונים מפורסמים עם מיטב המוזיקה האלקטרונית (שמקורה באיביזה, דרך אגב).

ברשימת איי המסיבות מככבים מזה שני עשורים ויותר מיקונוס בקבוצת האיים הקיקלידיים היווניים, סנטה לוצ'יה בים הקריבי, אי זה או אחר בפיג'י, פלוריאנופוליס בברזיל, הוואר בקרואטיה, ברבדוס וארובה בים הקריבי, קופנגן בתאילנד, וכמובן אי המסיבות האולטימטיבי - עם שלל ספרים, שירים וסרטים על חוויית המסיבות באי - איביזה.

אי המסיבות האולטימטיבי. איביזה עם רדת הלילה(צילום: shutterstock)

קופנגן, תאילנד (Koh Pha Ngan)

ובכן, לנו הישראלים האמונים על לוח השנה העברי אין בעיה בתיאום תאריך ההגעה - הירח המלא חל ב-15 לכל חודש עברי, וזה הזמן להגיע ל"פול מון פארטי" הפראי באי המסיבות קופנגן במפרץ תאילנד.

אך מכיוון שתיירים לא תמיד יכולים לכוון עצמם ללוח השנה העברי, החליטו פרנסי התיירות באי להוסיף עוד כמה תאריכים על פי לוח הירח - מסיבת חצי הירח (Half Moon) ומסיבת ראש החודש העברי - שבו כידוע אין ירח בכלל (Black Moon Party). מכאן שהסיכוי שתוכלו להשתגע מתחת לשמיים הטרופיים של מפרץ תאילנד בזמן הנתון שתגיעו למקום, גבוה למדי.

למעשה, הסיבה היחידה להגיע לאי קופנגן הוא מסיבת הירח המלא בחוף הדרין (Haad Rin). בכל חודש מסיבות החוף הענקיות הללו מושכות אליהן יותר מ-25 אלף איש המגיעים ללילה אחד של בילויים ללא כל עכבות.

כמה וכמה בימות מנקדות את החוף, כל אחת מהן מחוברת למערכת הגברה רבת ועליהן כמה מהתקליטנים הבינלאומיים החמים ביותר, על מנת להבטיח את עדכניות המוזיקה. בין ריקוד לריקוד, הופעה להופעה וזיקוק לזיקוק יורדים הבליינים לשחייה לילית לאור ירח במפרץ הדרין. גם מסיבת חצי הירח (Half Moon Party) הדו חודשית בכפר באן טאי (Baan Tai) לא פחות מוטרפת.

למרות שרוב המבקרים בקופנגן מגיעים לאי על מנת להשתתף במסיבות, אפשר למצוא במקום גם מגוון רחב של בילויים רגועים יותר, כמו ישיבה נינוחה על החוף (Chaloklam Bay), למשל, לשנרקל לאורך שוניות החול של האי ב-Mae Haad, או לצלול בריף האלמוגים של האי הלא מיושב Koh Ma, המחובר לקופנגן באמצעות שונית חול. אפשר גם לצאת לטרקים קצרים בג'ונגלים המכסים את קופנגן בלוויית מדריך מקומי שיוביל אתכם לתצפיות על קופים, חזירי בר ומגוון הציפורים הצבעוניות המאכלסות את פנים האי.

אין על ה"פול מון" פארטי. קופנגן(צילום: Chad Weisser)

אי מהספרים

אתר אחר שאפשר לבקר בו באי הוא שמורת הטבע תאן סאדט (Than Sadet). השמורה, שפירוש שמה "הנהר המלכותי", משתרעת על פני 59 קמ"ר, כמחצית משטחו של האי, ועיקרה הנהר עצמו על מפליו ובריכות המים שלאורכו. המקום היה חביב על המלך רמה החמישי, שביקר בנהר פעמים רבות.

האי במפרץ תאילנד היה ידוע רק ליודעי דבר עד לשנת 1996, כאשר יצא לאור הספר "החוף" של הסופר הבריטי אלכס גרלנד. הספר, שהלך בעקבות ספרי האיים המסתוריים כמו "לב המאפליה" (Heart of Darkness), ו"בעל זבוב" (Lord of the Flies), סיפר על תרמילאי צעיר בבנגקוק שפוגש בסקוטי מסתורי בשם דאפי דק, שמוסר לו מפה של אי מסתורי שאיש אינו מכיר.

כך לאחר תלאות - ומותו של הסקוטי - מגיע התרמילאי הצעיר לקופנגן, אי בראשיתי שאינו נגוע בתיירות עם חופי פלא. בשנת 2000 הפך הספר לסרט בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו וימיו הלא תיירותיים של האי נגמרו באחת.

בעקבות הספר והסרט הפך האי לפראי פחות ומקומם של התרמילאים נתפס על ידי תיירים מבוגרים יותר, שעבורם פותחו גם מלונות, שירותי יוגה, מרכזי מדיטציה, וכל יתר הפרפנליה התאילנדית.

הלינה על החוף או בהוסטלים פשוטים הוחלפה כבר מזמן במלונות מסודרים. למזלו של האי הפיתוח בו נעשה לאחר שהאי קוסמוי הסמוך נהרס לחלוטין והפך לאתר תיירות רגיל, כמו אלפי אתרים כמותו ברחבי העולם - ולכן נעשים בקופנגן ניסיונות לפחות לשמור על האווירה הראשונית של מוזיקה בין דקלי הקוקוס על החוף. בינתיים נראה שזה מצליח.

הגעה: טיסה לקוסמוי ומשם בסירה אל האי. זמן השיט כחצי שעה.

מידע נוסף: www.kohphanganthailand.com

,www.kohphangan.com

מידע על מסיבות אור ירח: www.halfmoonfestival.com,

www.fullmoon.phangan.info

מוזיקה בין דקלי הקוקוס על החוף. תיירים בקופנגן(צילום: Gettyimages Imagebank)

הוואר, קרואטיה (Hvar)

האי הקטן הוואר - 297 קמ"ר שטחו - שוכן בים האדריאטי מול חופי קרואטיה והוא בעל אקלים ממוזג,

גבעות מעוגלות מכוסות ביערות אורן, כרמים, מטעי זיתים, שדות לבנדר והרבה מאוד מעיינות זכים.

מקומו במרכז הים האדריאטי הפך אותו לנקודה חשובה בנתיבים ההיסטוריים, מה שהשאיר בו שרידי תרבויות קדומות מרשימים ביותר, מאז ימי היוונים הקדמונים ועד לימי שלטונה של ונציה בנתיבי הסחר של הים התיכון ואחריה העותמאנים. אלה הפכו את העיר המרכזית, הוואר, לעיר מורשת עולמית.

אולם מה שעשה את המקום ליעד תיירות מבוקש הוא מיקומו של האי ברצועת השמש הים תיכונית של אירופה והמקום עם חיי הלילה התוססים ביותר כיום מסביב לים התיכון. בזה אחר זה הכתירו עיתוני ואתרי התיירות את האי כאחד מאתרי המסיבות המובילים בעולם.

חיי הלילה התוססים ביותר מסביב לים התיכון. הוואר(צילום: Jeremy Vandel)

יש מבקרים שמגיעים לאי הזה בשביל סיור בשדות הלבנדר הפורחים, שבשמיהם מוסיפים טעם מיוחד לתערובת צמחי התבלין הים תיכוניים המוכרים גם בארץ, מרוזמרין ועד לסירה קוצנית. כיאה לאי ים תיכוני, גם כאן מייצרים יין ויודעי דבר שוכרים אופניים על מנת להסתובב בין היקבים השונים (לפחות כך לא תקבלו דוח על נהיגה תחת השפעת אלכוהול - עוד אחד ממקורות ההכנסה של האי, בנוסף לתיירות).

העיר העתיקה של הוואר הפכה למוקד מסיבות עבור אנשי היאכטות האירופים לצד צעירי יבשת חסרי מנוח ובעלי תקציב. הנמל עמוס בברים, בהם מקובל להופיע באאוטפיט אופנתי יחד עם שיזוף מושלם (רצוי כזה שלא הושג בשמש). אפשר כמובן גם לוותר על הסצנה הטרנדית הזאת ולהתמקם בכפרים השקטים יותר מחוץ לעיר.

הגעה: בטיסה לספליט ומשם בשיט של כשעה וחצי.

מידע נוסף: www.tzhvar.hr

מוקד מסיבות עבור אנשי היאכטות האירופים. הוואר בלילה(צילום: Mario Fajt)

ג'מייקה (Jamaica)

מאז היהודים שהגיעו לג'מייקה לאחר גירוש ספרד והפכו לפיראטים המפחידים ביותר בים הקריבי (האוכל היה כשר והספינות הספרדיות עמוסות הזהב היו בטוחות מהתקפות בשבת ובחג), התפרסם האי בזכות בוב מארלי ומוזיקת הרגאיי, נבחרת המזחלות באולימפיאדה של 1988, ושוב על ידי אוסיין בולט במשחקים האולימפיים בבייג'ינג.

אבל מעבר לכך, למי שמחפש חיי תרבות תוססים יחד עם חופים ונופים טרופיים, ג'מייקה היא המענה: ים טורקיז עמוק, חופים זהובים ונקיים יחד עם הטעם המקומי, המוזיקה, התושבים מסבירי הפנים, וכמובן רום.

רוב המבקרים בג'מייקה מגיעים למפרץ מונטגו, אתר תיירות בדיוק כמו אחיו ואחיותיו מסביב לעולם. למפרץ מונטגו יש אפילו נמל תעופה משלו, כך שלא צריך לטוס לבירת האי, קינגסטון, במרחק של 130 ק"מ מהמפרץ. ספינות הקרוז מגיעות הישר למפרץ ומשחררות את נוסעיהן אל שורה של ברים, מועדוני ריקודים, ספורט חופים וכל מה שלחופשה בקריביים יש להציע.

בשנים האחרונות קמו אתרי תיירות חדשים בקריביים, המזכירים את אלה שבטורקיה, עם מלונות הכל כלול שבעצם מייתרים כל צורך לצאת מהם.

אבל לג'מייקה יש הרבה יותר להציע מעוד אתר מסיבות תיירותי. חלקים רבים מהאי הגדול הזה (11,396 קמ"ר) עדיין במצב בראשיתי, ומי שטבע בראש מעייניו יכול למצוא כאן את אחד מנופי הביצה הקריביים השמורים ביותר בעולם - כולל תנינים וכל השאר.

מעבר לאתרי התיירות הרבים מדובר באי קשה. עוני ופשע מהווים בעיה של ממש ולא מומלץ להסתובב בקינגסטון הבירה לאחר רדת החשכה. אפילו ביום מומלץ לטייל רק בחברותא - קבוצה גדולה יחסים של מטיילים עם מדריך שיוכל לשמור עליכם.

הגעה: טיסה למפרץ מונטנגו או לקינגסטון מארה"ב.

מידע נוסף: www.visitjamaica.com

עדיין במצב בראשיתי. מפרץ מונטגו בג'מייקה(צילום: shutterstock)

מיקונוס, יוון (Mykonos)

פעם היה מיקונוס היעד האולטימטיבי למטייל מחפש האקשן הישראלי. אולם למרות שהקהל הישראלי כבר

לא ממלא את סמטאות האי, הקהל הצעיר של בני 20 פלוס עדיין מגיע לכאן וממלא את הטברנות והמועדונים. בקיץ הכל פתוח עד לשעות הקטנות - כולל הבוטיקים והחנויות (כאן מבינים שצריך להתפרנס).

העיירה המרכזית של האי, חורה (Chora), ידועה בסמטאות המסוידות לבן שבה. סמוך לנמל העיר העתיקה רובע "ונציה הקטנה" עמוס בברים הומים בשעות אחר הצהריים (בבוקר כולם ישנים לאחר בילויי הלילה הקודם).

על הגבעה מאחורי העיירה נמצאות טחנות הרוח המפורסמות, שאמנם אינם מייצרות הרבה אנרגיה בימינו, אבל בהחלט ממלאות את הגלויות, ספרי המזכרות ואת הזיכרונות של המטיילים.

הגעה: טיסה מאתונה או מעבורת; מפיראוס - ארבע שעות, מהאיים הקיקלידיים - שעה עד שעתיים.

מידע נוסף: www.mykonos.gr

היעד האולטימטיבי למחפשי אקשן. מיקונוס(צילום: Allan Henderson)

איביזה, ספרד (Ibiza)

למי שרוצה לפגוש איטלקים, בריטים וגרמנים חוגגים בשמש (לרוב גם מאוד שתויים), אי המסיבות איביזה הוא היעד בשבילו. איביזה, שכנתה הקטנה של מיורקה, לא הייתה מוכרת עד לסוף שנות ה-60, כאשר הפכה ליעד לאמנים ובעקבותיהם ילדי פרחים שהגיעו עם הסנדלים והגיטרות.

עם השנים האמנים וילדי הפרחים עברו לדיור מוגן, ואיביזה הפכה למרכז מסיבות לאנשי מעמד הביניים המגיעים בהמוניהם בחודשי הקיץ נישאים על גבי חבילות תיור. עם זאת, אפשר למצוא על האי גם קומץ זמרים, דוגמנים ודוגמניות והרבה מאוד גייז, שנותנים מעט שיק למקום.

בערים המרכזיות איביזה, וסן אנטוניו אפשר למצוא את המועדונים המפורסמים פאצ'ה (Pacha), קפה דל מאר (Café del Mar) ועוד. ולמרות ההמוניות, חופי האי יפים ביותר ובשעות הבוקר בדרך כלל ריקים מאדם, שכן החוגגים עוד ישנים אחרי מסיבת הלילה הקודם.

הגעה: טיסה לשדה התעופה הבינלאומי באי.

מידע נוסף: www.ibiza.travel/en

החופים יפים דווקא בזריחה ובשקיעה. סן אנטוניו, איביזה(צילום: Steven Straiton)

הכתבה פורסמה במגזין מטרופוליס בנושא איים בעולם