גם אתם יכולים: כך תייצרו חשמל סולארי

האנרגיה הסולארית מקודמת בישראל כחלק מתוכנית ממשלתית שמבקשת להשיג יעד ייצור של 10 אחוזים מהצריכה הלאומית בשנת 2020, בדומה למדינות רבות בעולם שמקדמות תוכנית לייצור חשמל ירוק. יותר מ-10,000 גגות סולאריים כבר מזרימים חשמל לרשת ובימים אלו מוקמות בנגב ובערבה עשרות תחנות כוח סולאריות.

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

ממרס: יצרנים יחויבו למחזר ציוד אלקטרוני

תתחדשו על הדירה. אבל איפה כל הפסולת?

המבקר: 80% מפסולת הבניין בשטח פתוח

הצעת חוק: כל תוכניות הבנייה בחופים יבוטלו

התחום מתפתח בעצלתיים למרות הפוטנציאל העצום, בעיקר בשל העובדה שחשמל סולארי יקר יותר מייצור חשמל באמצעות שריפת דלקים בתחנות כוח, בעיקר בגז טבעי ובפחם - עובדה שמצריכה מימון סובסידיה מכיס הציבור ובעצם

מחשבונות החשמל של כולנו. מדינות רבות כגון יפן, ארה"ב, גרמניה, איטליה, בריטניה ועשרות מדינות נוספות מקדמות את התחום מתוך מטרה שאפתנית לצמצם את הייצור בדלקים על מנת להתמודד עם משבר האקלים, והן מוכנות לשלם את המחיר של הטכנולוגיות הירוקות.

בקרב מקבלי ההחלטות בישראל לא הייתה אף פעם סיבה מספקת להצדיק קידום מואץ של התחום ובמשרד האוצר ידעו תמיד לעצור את ההתפתחות המואצת ולהגביל את התחום במכסות. אלא שבשנת 2013 קרה דבר שגרם לכך שכיום בישראל חשמל סולארי הפך כלכלי, כזה שאינו מצריך סובסידיה ואינו בא על חשבונו של איש. עלויות המערכת הסולארית צללו מטה בשנים האחרונות עד כדי כך שכיום כדאי לייצר חשמל סולארי על גג הבית, הקניון והמפעל וניתן לייצר חשמל בעלות פחותה מהמחיר שאותו אנו משלמים לחברת החשמל.

הפאנלים הסולאריים הגיעו גם למשכן הכנסת(צילום: דוברות הכנסת)

לאחרונה החלו לקום עשרות מיזמים בשיטה החדשה, ששמה מונה-נטו ובקרוב נוכל לראות הרבה יותר גגות סולאריים בצדי הדרכים ועל גגות הבתים. אפילו משכן הכנסת בירושלים עתיד להפוך משכן סולארי וירוק, מה שיהפוך את הכנסת לבניין פרלמנט הסולארי הגדול בעולם. עיריית ירושלים מקדמת גם היא פרויקט שאפתני של קירוי אצטדיון מלחה והארנה החדשה בגגות סולאריים ומתכננת פרסום מכרז של עשרות גגות בתי ספר בשיטת מונה-נטו.

עוד כתבות בנושא אנרגיה סולארית:

האם השמש תזרח לאנרגיות המתחדשות?

הדרך לחשמל ירוק עוברת בחשבון הארנונה

הכנסת תשקיע 7 מיליון שקל באנרגיה ירוקה

חבל ארץ ראשון בישראל יהיה עצמאי אנרגטית 

כיצד זה עובד? המערכת הסולארית כוללת שני רכיבים מרכזיים - הפאנלים, שהם משטחים המורכבים פרוסות סיליקון שאותו מפיקים מחול מותך. הפאנלים נאטמים בשכבת זכוכית מחוסמת ועמידה וממוסגרים במסגרת אלומיניום. הרכיב השני הוא מערכת הממירים, שתפקידם להמיר את הזרם הישר שהמערכת מייצרת לזרם חילופין, כזה שזורם בקווי החשמל שמגיעים לביתנו.

מתקן סולארי על גג רפת בזיקים(צילום: באדיבות סולארפאוור בע"מ)

הפאנלים מחוברים ביניהם בכבלים ומוצבים באופן שיפיק את התועלת המירבית מאור השמש. חלקיקי אור (פוטונים) שמגיעים מהשמש מתנגשים בסיליקון שבפאנלים, שהוא חצי מוליך, ואלו הופכים מיד לחשמל. על הסבר התנהגותם זו של הפוטונים, בין היתר, זכה בשנת 1921 אלברט איינשטיין בפרס נובל בפיזיקה.

מחזירים את ההשקעה

השם מונה-נטו נובע מכך שההסדרה מאפשרת לצרכן לייצר חשמל סולארי לצריכה עצמית ולקזז את הייצור מול חשבון הצריכה ובעצם לשלם את הנטו. במקרה שאותו צרכן מייצר עודפי ייצור שזורמים לרשת החשמל בזמן שהוא אינו צורך את החשמל המיוצר (לדוגמא מפעל שמפסיק פעילות בשבת, או משפחה שמרבית שעות היום אינה נמצאת בבית), אזי עודפי הייצור מתורגמים לשווי הכספי של החשמל בשעת הייצור ואלו נזקפים כ"קרדיט" אצל חברת החשמל לזכות הצרכן לתשלום חשבונות החשמל לתקופה של שנתיים. 

על גג רפת בגבעת חן(צילום: באדיבות קרן שמש אנרגיות מתחדשות בע"מ)

את ההסדרה פרסמה רשות החשמל והיא זוכה לשיתוף פעולה מלא מצד חברת החשמל. חשמל סולארי חשוב לרשת החשמל והוא מסייע לרשת הארצית בעיקר בשעות שיא הביקוש בימי הקיץ החמים ובכלל. בישראל ישנה קרינת שמש מצוינת בהשוואה למדינות אירופה שמקדמות את התחום. הקמת מערכת בהספק של קילו-וואט מותקן אחד של פנלים (Kwp), שהיא יחידת המדידה להספק של פנל סולארי, מצריכה קירוי של כ-10 מ"ר פנלים אשר ייצרו בשנה במצטבר כ-1,700 קווט"ש.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה ממוצעת תצרוך בשנה כ-9,000 קווט"ש ובחשבון גס יכול כיום צרכן חשמל לרכוש מערכת בהספק של 5 קילו-וואט, דהיינו לקרות שטח של 50 מ"ר בפנלים סולאריים, בכדי לייצר את צריכתו השנתית. את ההשקעה יחזיר הצרכן תוך תקופה שבין שמונה עד עשר שנים, תלוי בסוג הצרכן ובגודל המערכת וההשקעות הנדרשות והמערכת צפויה לפעול במשך 25 שנים.

מייצרים חשמל סולארי בראשון לציון (צילום: טיב סולאר מערכות סולאריות)

חשמל סולארי הפך כלכלי בישראל ובשביל תחשיב מדויק של הספק המערכת, כמה תעלה ותוך כמה זמן תוחזר ההשקעה הראשונית, צריך לקחת בחשבון מרכיבים שונים, כולל דפוס הצריכה, התאמת אתר ההתקנה ועוד. הבשורה הטובה היא כי מדובר בידע שכבר קיים בישראל ובשוק פועלות מספר לא מבוטל של חברות בעלות ניסיון וידע שמציעות את שירותיהן.

אנרגיה אינסופית ונקייה 

כדי להקים גג סולארי יש צורך בהיתר בנייה, תהליך שמרבית החברות שפועלות בשוק מציעות.

כמו כן, יש להגיש בקשה לחיבור מתקן ובאתר חברת החשמל יכולים המתעניינים למלא טופס בקשה.

לסיכום, מהפכת החשמל החדש התחילה לפני יותר מעשור באירופה והיא סוחפת אחריה עכשיו גם את מדינות אסיה וארה"ב. קרינת השמש שולחת אל כדור הארץ אנרגיה סולארית אינסופית ונקייה אשר אצורה בחלקיקי האור ואלו נושאים בכל זמן נתון מספיק אנרגיה בכדי לספק את צריכת החשמל של האנושות כולה.

במשקי החשמל ברחבי העולם מתמודדים עם אתגר שילוב הולך וגובר של חשמל סולארי ועל כן תמיד נקבעות מגבלות על התקנה מופרזת של מתקנים, בכדי להגן על רשת החשמל. גם בישראל נקבעה הגבלה שכזו לגבי הסדרת מונה-נטו, במכסת הספק מותקן כולל בהיקף של 400 מגה-וואט.

יש כלל אחד שתמיד נכון לתחום הסולארי בישראל והוא שמכסות ייצור כדאיות תמיד נגמרות. על כן, מי שמתכנן להקים גג סולארי צריך להזדרז ולהצטרף בהקדם למהפכת הייצור עצמי ולהתחיל לייצר חשמל נקי וירוק, לתרום להפחתת זיהום האוויר בישראל, להגנה על הסביבה ועל בריאותנו והכל בעלות משתלמת וכלכלית, לראשונה בישראל.

איתן פרנס הוא מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל