ארה"ב: בדור הבא היהודים ייעלמו
הרפורמים טבעו את הביטוי "קרוב ישראל" ביחס ללא-יהודים בקהילה, והחרדים בארה"ב למדו לקרב את הרפורמים. כל זאת - במסגרת ההכרה בכך שיהדות ארה"ב לפי הגדרותיה המסורתיות, עומדת להיעלם. ד"ר אדם פרזיגר: "בעתיד הקרוב הרוב המוחלט לא יהיו מוגדרים כיהודים על פי ההלכה"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
החתום על המשפט שלעייל, לא הופתע מנישואיה של צ'לסי קלינטון למארק מזווינסקי היהודי, או מהזוגיות המלבלבת בין יאיר נתניהו לסנדרה לייקאנגר הנורווגית. ד"ר אדם פרזיגר - מומחה לחקר הזרמים היהודיים המודרניים, ומרצה בכיר במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן - עמד בראש קבוצת מחקר בינלאומית שהתכנסה באוקספורד בראשית שנת 2013, כדי לחקור את התיאולוגיה היהודית במאה העשרים.
- קראו עוד ביהדות: נייעס: האב, הבן והשיקסע
לדבריו, בשנים האחרונות יצאו בארה"ב שלל ספרים המסבירים לצעירות לא יהודיות כיצד
"אין סיבה אחת להתבוללות" מחדד ד"ר פרזיגר, "אבל אחת הסיבות המרכזיות היא שהיהודים הצליחו בפרויקט הגדול - להשתלב בארה"ב. הם השתלבו עד כדי כך, שבעיניי רוב האמריקאים להיות יהודי לא רק שלא נחשב דבר שלילי, אלא נחשב ליתרון".
איך זה מתיישב עם הדיווחים על אלימות ואנטישמיות כלפי יהודים, כולל בניו-יורק הליבראלית , ואפילו בתקופה האחרונה ממש?
"אנטישמיות בארה"ב איננה תופעה רשמית או תופעה רחבה. היא קיימת כי ארה"ב היא מדינה נוצרית, וגם בה יש אנשים עם סטריאוטיפים אנטישמיים לפיהם יהודים מנהלים את הכלכלה. אבל אין שום מקום להשוות בין זה, לבין התפרצות האנטישמיות במדינות כמו הונגריה, אוקראינה, קרואטיה, צרפת ומדינות נוספות באירופה. תופעות של אנטישמיות הן נדירות, בעיקר בשכבה הגבוהה של האוכלוסייה האמריקאית, ובסופו של דבר, זרועותיה הפתוחות הן שקבעו את מגמת ההתבוללות והאיצו אותה".
האורתודוכסים מאזנים, אבל זה לא מספיק
את הנתונים הקשים הציג ד"ר פרזיגר במהלך הכנס הבינלאומי השנתי השלישי של המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ובו הציגו חוקרים בכירים מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם את מחקריהם.
"חשוב להבין שהדור הנוכחי עומד בפני מהפכה", הוא אומר. "כיום יש בארה"ב כשישה מיליון יהודים, ש-90% מהם אינם אורתודוכסים. בקצב הנוכחי של נישואי התערובת, רוב האנשים הלא אורתודוכסים שיגדירו את עצמם כיהודים, הם ילדים שנולדו בנישואי תערובת.
"בעתיד, הרוב המוחלט לא יהיו מוגדרים יהודים על פי כללי ההלכה היהודית האורתודוכסית. יש לאזן את התמונה בכך שהזרם האורתודוכסי הוא היחיד שגדל בשנים האחרונות, הן בגלל ילודה גבוהה, והן עקב ההצלחה בהמשכיות על ידי שמירת בני הדור הצעיר בתוך הקהילה".
כבר לא נחשבים ל"בוגדים" בקהילה
לאחרונה פורסם דו"ח עדכני על מצבה של יהדות ארה"ב, על ידי מכון Pew. מתברר כי בשנה האחרונה
נישאו יותר ממחצית היהודים בארה"ב, לבני זוג שאינם יהודים. בניכוי החרדים והאורתודוכסים-המודרנים אחוז נישואי התערובת ממריא ל-71%.
החל משנות ה-90, נעשו ניסיונות (כדוגמת מיזם "תגלית") להגביר את הזיקה של יהודי ארה"ב למדינת ישראל. לדברי פרזיגר, "המיזמים הללו אכן הגבירו את הרגשות החיוביים של המשתתפים כלפי ישראל, אך לא מנעו את מגמת ההתבוללות. יהודים המשיכו להיפגש עם לא יהודים באוניברסיטאות, במקומות בילוי ובמסגרת העבודה, והנכונות להתחתן בנישואי תערובת הפכה לדבר שבשגרה".
ד"ר פרזיגר מסביר כי בעבר נחשב יהודי שהעז להתחתן מחוץ ליהדות, כמי שבגד במסורת אבותיו ונטש אותה. "האתוס הפוסט-מודרני, הוא יחסי. היום ההנחה של הצעירים, ואפילו של רבים מההורים היהודים - היא שאף שקל יותר לגדל ילדים כיהודים כאשר שני ההורים הם יהודים, הרי שבארה"ב הרב-תרבותית, גם זוג מעורב יכול לגדל ילדים עם מסורת יהודית בלבד, או בשילוב מסורת נוצרית-אמריקאית".
יש להם "אזרחות יהודית"
יתירה מכך, בסקרים שנערכו בשנים האחרונות התברר כי חל גידול במספר המשפחות היהודיות שבהן מציבים בבית עץ אשוח, ומציינים את כריסמס כמעין חג-אמריקני, הן כאשר אחד מבני הזוג איננו יהודי וגם כאשר שני בני הזוג יהודים. אולם הם אינם חשים סתירה בין היותם יהודים, לבין שימוש בסמלי חג שהם בעיניהם יותר אוניברסאליים מדתיים.
"ברוב הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות יש השלמה עם המציאות של נישואי תערובת,
"התפיסה הרווחת באמריקה היא שחברוּת בבית כנסת היא סוג של 'אזרחות יהודית'. אתה משלם מסים, מגיע כמה פעמים בשנה לבית הכנסת, ומשתמש בשירותיו כאשר יש בר מצווה או חתונה.
"החברות בבית כנסת היא אמירה אמריקאית-יהודית שאתה שייך לקולקטיב היהודי, ובזמן האחרון יש בתי כנסת שאפילו המציאו קטגוריות חדשות כדי להגדיר את בני המשפחה הלא-יהודים. יש שקוראים להם 'יראי ה'', ואחרים קוראים להם 'אזרחי האומה היהודית'. לאחר דיונים ארוכים, החליטה קבוצת רבנים בקליפורניה על הביטוי 'קרוב-ישראל', ועודדה קהילות ברחבי ארה"ב לאמץ את השם הזה בנוגע לבני משפחה לא יהודיים הפעילים בבתי הכנסת".
פרזיגר חושב שחלק מהמניע "לגמישות ההולכת וגוברת", כדבריו, "היא שללא המשפחות המעורבות, ספק רב אם בתי כנסת רבים היו יכולים לשרוד. מצד שני, המחקרים האחרונים הוכיחו בפירוש שלחברות בבית הכנסת יש כוח משמעותי.
"מתברר שאפשר לנסות ולהשאיר את היהודים בתוך הקהילה בעזרת קבוצות ספורט יהודיות, פעילויות תרבות, מוסדות צדקה ועוד, אבל מה שמנבא את הסיכוי הגדול ביותר של הישארות בקהילה היהודית, היא חברות בבית הכנסת. הנתונים האחרונים אפילו מצביעים על כך שלילד ממשפחה מעורבת שפעילה בבית הכנסת, יש סיכוי רב יותר להמשיך להזדהות כיהודי".
ליטאים בשיטת חב"ד
ד"ר פרזיגר מציין כי דו"ח Pew הבליט את התנועתיות המנוגדת בתוך האורתודוכסיה האמריקאית. בעוד שיהודים אמריקאים רבים בשנות החמישים והשישים לחייהם שגדלו בבתים אורתודוכסים, נטשו לכיוון הזרמים הליברליים - בקרב האורתודוכסים מהדור הצעיר התנועה היא לכיוון של חרדיות.
יתירה מכך, אצל הצעירים האורתודוכסים יש זיקה גדילה למדינת ישראל, בעוד שהסטודנטים היהודים ככלל המגיעים לאוניברסיטאות ולמכללות, נחשפים למרצים וחברים ללימודים הרואים בישראל מדינה לא-מוסרית הגורמת סבל לחפים מפשע.
אין שום מקום לאופטימיות במחקר שלך?
"קודם כל, יש לציין שלצד המגמות הדמוגרפיות הלא פשוטות בכלל, חיי הקהילה והיצירה היהודיים בארצות הברית עשירים ומגוונים ביותר: עשרות אם לא מאות קתדרות למדעי היהדות הוקמו בעשורים האחרונים באוניברסיטאות בכל רחבי צפון-אמריקה; תפוקת המחקרים ועבודות הדוקטורט שנכתבים מדי שנה, מרשימה ביותר – ובמקביל, פורחות הישיבות החרדיות והאורתודוכסיות-מודרניות.
"רק בישיבת 'בית מדרש גבוה' שבלייקווד, ניו-ג'רזי - לומדים כיום כ-6,000 בחורים ואברכים. מעבר לכך, בהמשך לצמצום התחרות והעוינות בין הזרמים הדתיים השונים, מתגברים שיתופי הפעולה וההתקרבות".
פרזיגר מעלה נתון מעניין: פתיחות הזרמים החרדיים בארה"ב כלפי התנועות הלא אורתודוכסיות – היא ללא כל מתאם למתחולל במדינת היהודים. "ככל שהאורתודוכסים יותר בטוחים בעצמם ומתחזקים, הם פתוחים לקשר עם זרמים אחרים. אני קורא לזה 'חב"דיציה של החרדים הליטאים".
והוא מסביר: "כפי שחסידי חב"ד בהשראת הרבי מלובביץ', מקרבים כל יהודי בלי לשפוט את הוריו או לצפות לקבלת עול מצוות – הבינו לאחרונה נציגים בולטים של היהדות החרדית הליטאית בארה"ב, כי יש חשיבות לחיזוק הקשר עם כלל היהודים. לצורך כך, הם מוכנים לשיתוך פעולה עם גורמים מארגונים לא אורתודוכסיים, ואפילו עם רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, כדי להגיע לכל הציבור".
לפנייה לכתב/ת 
