פי 2 תלונות לתמ"ת על אפליה בעבודה

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה טיפלה מתחילת השנה ועד חודש ספטמבר ב-501 תלונות של עובדים על אפליה. מדובר במספר כפול של פניות בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2009, שבה התקבלו 236 פניות בלבד.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
• "האפליה בישראל היא נורמה, וזאת בעיה קיומית"
  

"אנחנו פשוט מוצפים בפניות", אומרת ל-ynet נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, ציונה קניג-יאיר, "הסיבה לגידול בפניות היא טובה: יש גידול במודעות של עובדים לזכויות שלהם וגם לפעילות שלנו. אנחנו צריכים לעזור לכולם, אבל נאלצים לקחת בחשבון את מגבלות כוח האדם שלנו ולעשות סדר עדיפויות. אנחנו כותבים מכתבים לכל המעסיקים ונותנים ייעוץ לכל העובדים אבל מתערבים מהר רק במקרים דחופים ונכנסים להליכים משפטיים רק במקרים קשים".

תם ההריון? מזל טוב, הביתה.

 הפנייה הנפוצה ביותר לנציבות - 31% מהפניות - היא של נשים בהריון שפוטרו, לטענתן, בשל הריונן. יצויין כי החוק מאשר למעסיקים לפטר עובדות בהריון רק באישור משרד התמ"ת עצמו, ואישור כזה מתקבל רק במידה והעובדת פוטרה מסיבות שאינן קשורות להריונה.

11% נוספים מהפניות היו של נשים שהתלוננו על אפליה בקבלה לעבודה לעומת מועמדים גברים או על כך ששכרן נמוך מזה של גברים בתפקיד ובשעות עבודה זהים. זאת, בנוסף ל-2% מהעובדות שהתלוננו על הטרדה מינית.

נתוני התמ"ת מתאימים לנתונים שפרסם בשבוע שעבר הפורום הכלכלי העולמי, לפיהם ישראל ירדה מהמקום ה-45 - שגם הוא נמוך ביחס לעולם המערבי - למקום ה-52 בשוויון בין המינים בעבודה.

סוג נוסף של אפליה שהתגלה בפניות לתמ"ת הוא תלונות של עובדים - גברים ונשים - שלא התקבלו לעבודה בגלל היותם הורים לילדים, או כאלה שלא אושרה להם חופשת לידה. 4% מהפניות לנציבות הוגדרו כ"אפליה נגד הורים", בנוסף לחלק מהאפליה שננקטה נגד נשים נבעה מהיותן אמהות לילדים קטנים. 4% נוספים עוברים טיפולי פוריות וטענו שהמעסיק לא איפשר להם להיעדר בגלל הטיפולים.

"כל סוגי האפליה הללו נובעים מבעיה קשה: מעסיקים רבים עדיין נוטים לחשוב שתפקידם של הגברים הוא בהכרח לעבוד עד שעות מאוחרות ותפקיד הנשים הוא לקחת את הילדים הביתה", אומרת קניג, "כולם נפגעים מכך: האישה שאינה מתקבלת לעבודה, הגבר שמקום העבודה אינו מאפשר לו לצאת מוקדם בשביל ילדיו, והמעסיק עצמו שממיין עובדים בצורה מסורבלת בגלל חשיבה מיושנת. הליקוי הזה דורש טיפול עמוק, אבל אנחנו מטפלים קודם במקרים החמורים".  

בן 50? זקן מדי בשבילנו

גורם מרכזי נוסף לאפליה, לפי התלונות שהתקבלו בנציבות, היא אפליית מועמדים בגלל גיל - לרוב, מועמדים שלא התקבלו לעבודה בגלל היותם מבוגרים "מדי". לא פחות מ-12% מהתלונות עסקו בנושא הזה. "אפלייה בשל גיל הפכה לבעיה חברתית רחבה", מציינת קניג.

למרבה ההפתעה, רק 8% מהמועמדים לנציבות התלוננו שלא קיבלו עבודה או שהופלו לרעה בתנאי העבודה בשל לאום, מוצא, דת או פטור משירות צבאי. זאת, בניגוד לנתונים המוכרים על מספרם הגבוה של הערבים, החרדים והעולים מאתיופיה שאינם עובדים ולמחקרים שהוכיחו כי הם מופלים לרעה בקבלה לעבודה. אף אחד מהמתלוננים אינו חרדי.

"יש גזענות בשוק העבודה ויש דיעות קדומות, ויש מחקרים רבים שמוכיחים זאת", אומרת קניג-יאיר, "אבל רק מעט מהפונים אלינו הם חרדים וערבים. בשני המגזרים הללו יש הרבה אנשים שלא יודעים מספיק על הפעילות שלנו או שחוששים לפנות מתוך חוסר אמון כללי במערכת. אנחנו מנסים להגביר את המודעות לפעילותנו ומקווים שהציבור החרדי יכיר בנו כערכאה לגיטימית".

עושה מילואים? אין עבודה

לא פחות 5% מהפונים התלוננו כי פוטרו, לא התקבלו לעבודה או 'נענשו' בגלל העובדה שהם משרתים במילואים. "בזמן מבצע 'עופרת יצוקה' קיבלנו לא פחות מ-50 פניות על מעסיקים שפיטרו עובדים במילואים", אומרת קניג, "המעסיקים צריכים לדעת ולהפנים שמדובר בעבירה בוטה על החוק".

יצויין כי אף אחת מהתלונות לא עסקה באפליה בשל נטייה מינית - אף כי קניג לא ידעה לומר אם הסיבה לכך היא חוסר מודעות לנושא או שאפליה מהסוג הזה הפכה להיות פחות נפוצה.

"הנתונים מעידים על החשיבות והצורך בקיומה של נציבות שוויון הזדמנויות", אומר שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, "אפליה היא חולי שמחליש ופוגע בחברה הישראלית, והנציבות מסייעת לעובדים להילחם על זכויותיכם, ופועל למיגור האפליה בשוק העבודה בישראל".