אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?

ועדת הכספים של הכנסת אישרה שלשום (ד'), כמעט פה אחד, את המלצות ועדת ששינסקי להעלאת מיסוי הגז והנפט בישראל. זאת, לאחר שההמלצות אושרו בממשלה ומליאת הכנסת כבר אישרה אותן ברוב גדול קריאה ראשונה. בשבוע הבא יגיעו הקריאה השנייה והשלישית במליאה - וההערכה היא שהן יעברו ברוב גדול.

ועדת ששינסקי כונסה על ידי שר האוצר, יובל שטייניץ, במטרה להביא את הכנסות המדינה מרווחי הגז והנפט בארץ לרמה המקובלת בעולם. ועדות רבות מתכנסות בישראל, אבל רק מעטות מהן מעוררות מהומה הפוליטית ותקשורתית כה גדולה. אחרי הוויכוחים, ההפגנות והעימותים הסוערים, האיומים וחילופי העלבונות שליוו את עבודתה, כדאי לבדוק: האם היא מימשה את מטרתה? בדיקה השוואתית פשוטה של הנתונים נותנת לשאלה הזאת תשובה חד משמעית: כן. 

מרכז המידע של הקונגרס האמריקני (PAO) ערך בשנת 2007 השוואה בין המסים והתמלוגים שיזמים משלמים תמורת השימוש בנפט וגז (Goverment take) בכ-55 מדינות. המחקר האמריקני לא כלל את ישראל, שכידוע, עד לאחרונה לא היה בה הרבה גז, ומרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) ביצע אשתקד מחקר משלים, ומעודכן יותר "לכבוד" ועדת ששינסקי, שבו השווה את תשלום היזמים בכ-40 מדינות, כולל ישראל ומדינות נוספות שרובן, אך לא כולן, נכללו במחקר האמריקני. בסך הכל נכללו בשני המחקרים המקיפים כ-70 מדינות.

הבדיקה העלתה שמיסוי הגז הנוכחי בישראל, לפני יישום מסקנות הוועדה, הוא נמוך ביותר. מכל המדינות שנבדקו, נמצאו רק שתים שבהן היזמים משלמים פחות מאשר בישראל: אירלנד וקמרון שבאפריקה. בשאר המדינות היזמים משלמים יותר מאשר בארץ, ולפעמים הרבה יותר.  

ישראל לפני ששינסקי: שליש למדינה, שני שליש ליזמים

גובה התמלוגים בישראל עומד על 12.5%. שיעור מס החברות בארץ עומד על 24%, מתחת לממוצע במדינות המפותחות (ה-OECD), ובשנים הקרובות הוא אמור לרדת ולהגיע ל-2016 לשיעור של 18%, מהנמוכים בעולם המפותח.

יזמי גז ונפט בישראל מקבלים כיום הנחת מס של 27.5% המכונה "ניכוי אזילה", שהיא זיכוי על ירידת היקף הגז והנפט שבמאגר, בדומה לזיכוי המס שניתן לעסקים על בלאי של נכסי החברה - למרות שמאגר הגז שייך בכלל למדינה ולא ליזמים. המס האפקטיבי שהיזמים משלמים, אחרי ניכוי האזילה, מגיע לכ-19%. בסך הכל משלמים היזמים למדינה כיום כ-32% מרווחי הגז.  

"חוקי ששינסקי" אינם משנים את גובה התמלוגים ומס החברות, אבל מבטלים את ניכוי האזילה. בנוסף, הטילה הוועדה על היזמים היטל חדש בשם "היטל גז" (המכונה "מס ששינסקי"), בגובה של עד 50% מהרווחים שלהם, תלוי כמה ירוויחו.

"מס ששינסקי" הוא מדורג וחל על רווחים ולא על הכנסות, במטרה שלא להקשות על היזמים בשלב שבו הם עדיין מפתחים את מאגרי הגז, אלא רק כשהפיתוח יושלם והמאגר יהפוך למקור הכנסה אדיר עם הוצאות זעומות.

יתרה מכך, המס חל רק לאחר שהיזמים החזירו לעצמם 150% מסכום ההשקעה הראשוני שלהם, כלומר, הרוויחו את מלוא הכסף שהשקיעו ועוד סכום של 50% ממנו. המס מתחיל בשיעור של 20% מהרווח ועולה בהדרגה עד לרמה מקסימלית של 50% כשהיזם מרוויח 230% מהשקעתו.

מאגר "ים תטיס" שכבר מספק גז לחברת החשמל מקבל הנחה של 50% בשיעור "מס ששינסקי". מאגרים שיתחילו להפיק גז ונפט עד שנת 2014 - כלומר, מאגר הגז תמר ואולי גם מאגר הנפט גבעות עולם - יתחילו לשלם "מס ששינסקי" רק אחרי שירוויחו 200% מההשקעה, וישלמו את השיעור המקסימלי רק כשירוויחו 280% מההשקעה.  

בסך הכל, ישלמו היזמים אחרי שינוי החוק כ-40% מרווחיהם מים תטיס, כ-50% מרווחיהם מתמר ובין כ-50% לכ-60% מרווחיהם ממאגר לוויתן וכל המאגרים האחרים בישראל ובמים הטריטוריאליים שלה, שמאז גילוי תמר, נכנסו לקדחת חיפושי הגז והנפט. בפועל, בעלי תמר יתחילו לשלם ב-2023 והשאר - עוד יותר מאוחר. ולמי שמודאג: מדובר בכל מקרה בסכומים אדירים של כסף, שיסתכמו, לפי ההערכות, בעשרות מיליארדי דולרים. 

העולם השלישי: 98%, לא כולל שוחד

היזמים בחו"ל משלמים מסים שונים ומשונים ושיטות החישוב שלהם משתנות ממדינה למדינה. חלקן אינן מפרידות בין תמלוגים למסים, אלא גובות מס בלבד, או תמלוגים בלבד, או תשלום מיוחד עם שם משלו. מדינות גדולות - כמו ארצות הברית או הודו - גובות מסים שונים באזורים שונים בשטחן ובמים הטריטוריאליים שלהן.

מרבית ספקיות הגז הן מדינות מתפתחות ("מדינות עולם שלישי") כמו שכנותיה של ישראל במזרח התיכון. בחלק מהמדינות הללו המדינה מבצעת קידוחים בעצמה, בשיתוף פעולה (PSC) עם חברות פרטיות, לרוב זרות. היזמים שם צריכים להשקיע פחות מכספם בחיפושים ובקידוחים, אך המדינה גם לוקחת לעצמה יותר מהרווח וגם מעיקה עליהם באינספור מגבלות בירוקרטיות.

מהמחקר של הקונגרס האמריקני עולה שרוב המדינות המתפתחות גובות מהיזמים מסים גבוהים ביותר. היזמים במצרים - שכיום מספקת 40% מהגז הטבעי של ישראל - משלשלים לבור חסר התחתית של הממשלה בקהיר בין 72% ל-90% מהרווח. בתאילנד הם משלמים בין 69% ל-74% מהרווח; בסין - בין 42% ל-77%; בקזחסטאן - בין 83% ל-88% ובקולומביה - 89.6%. כל זה אינו כולל, כמובן, "כספי עידוד" כאלה ואחרים שהיזמים נאלצים לשלשל לכיסם של מקורבים לשלטון ופקידים במנגנונים הממשלתיים במדינות כאלה תמורת האפשרות לזכות במכרזים. 

ונצואלה של צ'אבס גבתה ב-2007, לפי המחקר האמריקני, לא פחות מ-96% מהרווחים העצומים של יזמי הנפט והגז שלה. מנתוני ועדת ששינסקי עולה שלוב גבתה מהיזמים כ-96% מהרווח, ולמרות זאת - הם המשיכו לעבוד בנאמנות עבור קדאפי עד לרגע שבו התחילו המהומות. שיאנית הגביה העולמית היא איראן, שגובה בין 96% ל-98%. המדינות המתפתחות גובות, איפוא, הרבה יותר מישראל גם כיום וגם אחרי יישום "חוקי ששינסקי" - אבל הן גם שותפות בהשקעה עתירת הסיכון.

מדינות המערב: כמו ישראל, אחרי ששינסקי

מרבית מדינות המערב מוכרות או מחכירות את שדות הגז והנפט ליזמים, והם מפתחים אותם על חשבונם, ולוקחים על עצמם את הסיכונים הכרוכים בכך - בערך כמו בארץ. היוצאת מהכלל היא הולנד, שממשלתה מחזיקה חברה שמשתתפת, כיזמית, בחלק מקידוחי הנפט והגז, ומחזיקה בכ-40% מהקידוחים במדינה.

מהמחקר של הכנסת עולה שממשלת הולנד גובה 70% מהרווח על הגז, כולל המסים שהיא גובה והדיבידנדים שהחברה הממשלתית מחלקת לה. אבל בניכוי הדיבידנדים, הממשלה ההולנדית מרוויחה בין 48% ל-50% - כלומר, הרבה יותר מהמיסוי הקיים כיום בישראל, וקצת פחות מהמיסוי המתוכנן כאן לפי חוקי ששינסקי.

מהמחקר של הקונגרס עולה כי גם מדינות מערביות אחרות גובות פחות מסים מהמדינות המתפתחות, אבל הרבה יותר מהמיסוי הקיים בארץ. היזמים בארה"ב שילמו בארה"ב בשנת 2007 מסים בשיעור ממוצע של 51%, ואילו כיום הם משלמים בין 50% ל-59%. נורבגיה גבתה ב-2007 בין 74% ל-76% מרווחי הגז; דנמרק הסוציאליסטית גבתה כ-69%; בריטניה גבתה כ-52% ומאז העלתה את המיסוי לכ-53%, באיטליה גבו ב-2007 כ-43% מהרווח, בקנדה כ-55%, ובאוסטרליה 54%.

מדובר, כאמור, בנתונים מ-2007, אבל מנתוני של ועדת ששינסקי, שעקבה אחרי השינויים התכופים במדיניות התמלוגים בעולם, עולה כי שום מדינה לא הורידה מאז 2007 את המסים באופן חד וישראל היא כרגע עדיין המדינה עם מיסוי הגז הנמוך בעולם, פרט לאירלנד וקמרון. מדינה נוספת, יחידה, ש"מתחרה" בישראל היא מקסיקו, עם מיסוי של 32.5%.

כל זה יהיה נכון עד שהחוק ייכנס לתוקף. המיסוי הישראלי העתידי יגיע לשיעור המקובל בעולם המערבי. היזם הישראלי ישלם עדיין פחות מהיזם הנורבגי והדני, אבל בערך מה שמשלמים יזמים בארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה והולנד, קצת יותר מעמיתיו באיטליה ובפולין והרבה יותר מעמיתיו באירלנד ובמקסיקו - אם המיסוי שם לא ישתנה.

כשמשווים את כמות הגז הטבעי למספר התושבים, מתברר שישראל עומדת להפוך בקרוב למפיקת הגז הגדולה במערב. העיוות שהיה כאן תוקן, איפוא, בזמן הנכון, ומנע מישראל להפוך לאחת המדינות היחידות בעולם שבהן יזמים היו מרוויחים עשרות מיליארדי דולרים ממשאב טבע וגורפים כ-70% מהרווח לכיסם הפרטי.

גם בחו"ל העלו תמלוגים בדיעבד

המחקר שביצעה הכנסת השווה את מיסוי במדינות שונות בין השנים 1998 ו-2007, ומצא שרבות מהן שינו באותה תקופה את שיעור המיסוי. מרוקו, פרו, אינדונזיה, הודו, מלזיה וגיניאה החדשה הורידו את תשלומי היזמים בשיעור שבין 12% ל-24%. ואולם, מדינות רבות יותר העלו אותם. 

ארה"ב העלאה את המיסוי על הגז ביותר מ-5% בגובה התמלוגים ב-2007, מיד אחרי פרסום דו"ח הקונגרס, שמצא שהתמלוגים בארה"ב נמוכים מעט ביחס לממוצע העולמי. קידוחי הגז והנפט מתקיימים בארה"ב כבר למעלה מ-100 שנה, אבל היזמים האמריקנים ממשיכים להשקיע כל העת בחיפושים וקידוחים חדשים, ויכולים לטעון שכעת יצטרכו לשלם יותר מכפי שצפו.

בריטניה הקפיצה מ-1998 ל-2007 את רווחי המדינה מ-32% לשיעור ממוצע של 53%, כלומר, בכ-20%, ולאחרונה העלתה אותם שוב; רוסיה העלתה אותם במהלך העשור מ-60% לשיעור שנע בין 72% ל-74%, כלומר, בכ-13%.

גם אירלנד, מוזמביק, אלג'יריה, ניגריה וסין העלו את התמלוגים. מאתרים ופורומים של גולשים אירים עולה שחלקם חושבים שגם שיעור המס הקיים הוא הוא עיוות, וחלקם מכנים אותו "שוד הגז האירי". אחדים מהם, אגב, מזכירים את הדוגמא החיובית של העלאת המיסוי בישראל.

"הייתי הרב הראשי של נוברגיה כשהתנהל שם דיון ציבורי בהעלאת התמלוגים", אומר הרב מיכאל מלכיאור, שהחל את המאבק להעלאת התמלוגים בארץ. "כל החברות - כולל ענקיות הגז העולמיות בריטיש פטרוליום ו'של' - איימו שאם המסים יעלו הן יעזבו. בסוף המסים עלו, ואף אחד לא עזב".

שיאניות העלאת התמלוגים של השנים האחרונות היו מדינות אמריקה הלטינית, השטופות בגל לוהט של סוציאליזם: ארגנטינה העלתה אותם ב-7%, אקוודור וטרינידד ב-17%, בוליביה של מוראלס ב-21% ווונצואלה של צ'אבס ב-18%. "המקרה היחיד שאני יודע עליו שיזמים עזבו בגלל העלאת תמלוגים הוא אקוודור, וזה ממש מקרה יוצא דופן", אומר ששינסקי. "בסך הכל עדיין משתלם להם וכדאי להם להישאר ולהמשיך לעבוד, וטוב שכך".