קיץ שלא נשכח: המשק בקיפאון בגלל המבצע

3,000 תביעות נזק, מיליארדי שקלים בהוצאות ביטחון, מפעלים משותקים, ירידה בקניות, קיץ של הופעות מחו"ל שירד לטמיון, משחקי כדורגל שהועברו לקפריסין וקריסה דרמטית של ענף התיירות: מבצע צוק איתן נמשך ונמשך, וההשפעה שלו על המשק הישראלי נותנת אותותיה בכל התחומים. סקירת מצב

אביטל להב, בילי פרנקל, תום זיו, אליצפן רוזנברג, רן בוקר, עמית קוטלר, שחר חי ודוד בן שימולפורסם: 25.08.14 , 09:48

מבצע צוק איתן , שנמשך מאז תחילת חודש יולי, למעט כמה הפסקות אש שחלקן הופרו, נותן את אותותיו על ענפים רבים במשק הישראלי, ולצד תחומי הביטחון והכלכלה הוא פוגע גם בתחומי החינוך, התרבות, הספורט והתיירות. עדיין מוקדם מכדי לאמוד את הנזקים שעוד ייגרמו לענפים השונים ואת העלויות הסופיות לתקציב המדינה (שישפיעו על הכיס של כל אחד מאיתנו), אך כבר כעת ניתן להביט לאחור ולתאר את הנזק הגדול שנגרם למשק הישראלי.

העלויות לתקציב הביטחון: כ-9 מיליארד שקל

התעשייה היא מהנפגעות העיקריות של מצב הלחימה הממושך. המפעלים סובלים מהאטה בפעילות כתוצאה מהיעדרות עובדים, מירידה בקצב ההזמנות ומפגיעה בחומרי גלם כתוצאה מהאטה בייצור ונזקים לחקלאות. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את היקף הנזק לתעשייה כתוצאה מסבב הלחימה הראשון (עד סיום המהלך הקרקעי להשמדת המנהרות) בכ-1.2 מיליארד שקל. 40% מהנזק נגרם למפעלים בדרום הארץ, המעסיקים כ-20% ממצבת העובדים בתעשייה. 50% מהנזק נגרם למפעלים בחיפה ובמרכז, שבהם מועסקים כ-60% מהעובדים.

הפגיעה בתעשייה, ובפרט בתעשייה המייצאת לחו"ל, מתחילה לבוא לידי ביטוי בנתוני הצמיחה. בנק ישראל הודיע אתמול (א'), במסגרת המדד המשולב, על ירידה של 2.29% ביבוא התשומות (חומרי גלם) ושל 2.31% ביצוא הסחורות.

בנוסף, עד כה הוגשו לרשות המסים 2,888 תביעות בגין נזק וברשות מעריכים כי לתביעות אלו יתווספו עוד כ-200 תביעות בגין נזקים בסוף השבוע האחרון. רשות המסים שילמה עד כה כ-20 מיליון שקל בגין נזק ישיר ועוד כ-21 מיליון שקל במקדמות לעסקים שדיווחו על נזק עקיף (בעיקר, עובדים שהחסירו ימי עבודה).

תשלום הפיצויים אינו צפוי להשפיע באופן מהותי על תקציב הממשלה, מכיוון שהפיצויים משולמים מקרן שהוקמה כלקח ממלחמת לבנון השנייה. הקרן מרכזת בכל חודש 25% מהכנסות המדינה ממס רכישה על דירות וערב המבצע היה בה סכום של 5.5 מיליארד שקל, הרבה מעבר לעלות הצפויה של הפיצויים.

מפעל שנפגע מרקטה בשדרות(צילום: EPA)

הקרן לא תכסה, עם זאת, את עלויות הלחימה של מערכת הביטחון, שכבר הגיעו לסכום של כ-9 מיליארד שקל. עד כה העביר משרד האוצר סכום של 1.6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, כדי לענות על הוצאות התחמושת, הדלקים, המזון וימי המילואים. בהמשך, צפוי האוצר להעביר למשרד הביטחון את יתרת העלות שתתפרס על שנת התקציב הזאת ועל שנת התקציב הבאה. הוצאות המבצע צפויות להביא לחריגה בתקציב המדינה, שאותה תצטרך הממשלה לממן באחת משלוש הדרכים: או מהעלאות מסים או מקיצוצים בהוצאות אחרות או מהגדלת הגירעון. (אביטל להב)

קיץ שחון: קונים פחות, יוצאים פחות

השפעת הלחימה בדרום ניכרת גם בהיקפי הרכישות של הציבור בכרטיסי האשראי. טרם התקבלו נתונים עדכניים עד סוף חודש אוגוסט, אך מהדיווחים המגיעים מחברות כרטיסי האשראי מאז תחילת יולי, ניכרת מגמת ירידה בהיקפי הקניות.

מהנתונים עולה, כי בחודש יולי נרשמה ירידה של כ-3% בהיקפי הקניות. אמנם בתחילת אוגוסט, נרשם שיפור מסויים בהיקפי הרכישות, על רקע הפסקת האש, אך ההנחה היא שבעקבות חידוש הלחימה, החל מאמצע החודש, המגמה תישאר שלילית.

היקפי הקניות בכלל חברות האשראי עומדים בממוצע בחודש על כ-18 מיליארד שקל, והענף מציג מדי שנה צמיחה הנעה סביב 7%. עם זאת במהלך השנה יש חודשים "חזקים" יותר. חודשי החגים וחודשי הקיץ מתאפיינים לרוב בביצועים חזקים, אך השנה הם צפויים להיות חלשים משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.

הירידה בעסקאות בולטת בעיקר בקרב עסקים באזור הדרום, שם גם השינוי השלילי ברכישות חד יותר. כך לדוגמה במהלך החודש הראשון מאז החלה המלחמה בדרום, נרשמה ירידה של כ-8% בהיקפי הרכישות בישובי הדרום, בעוד בגוש דן והשרון הירידה נעה סביב 3%-4%.

ירידה בעסקאות ניכרת בכלל חלקי הארץ בעיקר בתחום התיירות (כ-20%) פנאי ובילוי (כ-15%) ואופנה (11%). ירידה משמעותית נרשמה גם ברכישות בענף מסעדות ובתי קפה - תחומים שדווקא בשנים האחרונות צמחו בצורה חדה יותר מענפים אחרים.

בחברות האשראי מעריכים, עם זאת, כי בהתחשב בנתונים הטובים במחצית הראשונה של השנה, שהביאו לרווחים נאים לבנקים וחברות האשראי, והציפיות לעליה בשימוש בכרטיסי אשראי בחודשים הבאים, הנתונים החלשים של יולי-אוגוסט צפויים להתמתן ולא להשפיע באופן דרמטי על היקפי הרכישות בחישוב שנתי.

המסעדות נותרו ריקות. מסעדה בבאר שבע

מנתוני חברת ERN, העוסקת בסליקת תשלומים בצ'קים, עולה כי מתחילת המבצע חלה ירידה של כ-16% בכמות העסקאות בצ'קים באזור הדרום. בכל הארץ נרשמה ירידה של 13% בכמות העסקאות בצ'קים, ושל 10% בסכום העסקאות בצ'קים.

עם זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה עלייה של 4% בסכום העסקה הממוצעת, או במילים אחרות - אנשים ביצעו פחות עסקאות אך גובה העסקה הממוצעת עלה במעט.

בענף הביגוד הורגשה ירידה חדה של 27% בסכום הצ'קים באזור הדרום לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ושל 20% קיטון באזור המרכז. ברשתות המזון בדרום הורגשה ירידה של 13% בסכום העסקאות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שבמרכז הורגשה ירידה של 6%. לדברי שי פרמינגר, מנכ"ל ERN, נתונים אלה מעידים על מצב הצריכה הפרטית במשק ומנוגדים לנתוני הגידול העונתי שבדרך כלל מאפיינים את תקופת הקיץ

מנתוני מכון המחקר נילסן על שוק מוצרי הצריכה, שהתייחסו לארבעת השבועות הראשונים של מבצע צוק איתן, התברר כי חלה עלייה במכירות מוצרים לחיילים ולילדים, כמו עוגות, פיצוחים, משחות שיניים ותכשירי גילוח שנשלחו בחבילות לחיילים. מנתוני חברת ריס (RIS) מערכות מידע קמעונאיות, התברר כי המכירות של הלבשה, הנעלה, תכשיטים, ספרים, כלי בית, גאדג'טים, צילום ומוצרי אופטיקה ב-2,695 חנויות בקניונים, במרכזי קניות מחוץ לערים ובחנויות ברחובות, ירדו ברחבי הארץ ב-8% ביולי 2014, לעומת יולי 2013. בבאר שבע חלה ירידה של 26.37% במכירות, בנתיבות של 51.37%, בתל אביב של 14.7%, ובירושלים של 18.71%. (אליצפן רוזנברג)

עובדים לא הגיעו, עסקים קטנים נפגעו

הירידה בפדיון הסבה נזקים לא קטנים לעסקים ברחבי המדינה בכלל ובדרום בפרט. נעמי ראם תרשיש, מנהלת מעו"ף דרום של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, מספרת כי בקו החירום שנפתח התקבלו למעלה מ-4,000 פניות, רובם מבעלי עסקים בדרום. בין הענפים העיקריים שנפגעו: עסקים העובדים מול לקוחות, בהם בעלי חנויות ומסעדות, מפעילי קייטנות פרטיות ובריכות, ועוד.

עסקים רבים בדרום היו סגורים ימים ארוכים, אך גם כשנפתחו - הלקוחות היו בלחץ ולא היו פנויים להסתובב ולעשות קניות. עסקים רבים בדרום גם דיווחו על פגיעה בקשר מול ספקים ונותני שירות מקצועיים, שחששו להגיע לאזור. גם במרכז דיווחו בעלי עסקים על ירידה בכמות הלקוחות, בעיקר במסעדות ובמקומות הבילוי.

קושי נוסף עימו נאלצו להתמודד בעלי עסקים רבים בדרום היה היעדרות עובדים בגלל ביטול מסגרות חינוכיות לילדים בהוראת פיקוד העורף. כפי שנקבע זה מכבר, העובדים בעסקים שממוקמים בטווח של עד 40 קילומטרים מגבול רצועת עזה, יקבלו שכר על ימים שבהם נעדרו מהעבודה, והמעסיקים יוכלו לתבוע מרשות המסים פיצוי מלא על השכר שישלמו לעובדים על ימים אלו. אולם עד שיקבלו את הכסף מקרן הפיצויים של רשות המסים ייקח עוד זמן רב, בזמן שהם אמורים לשלם משכורות כרגיל.

בנוסף, לאחרונה אושר מסלול מיוחד לבעלי עסקים מכל הארץ שגוייסו לצו 8, המזכה אותם בפיצויים בדומה למי שבטווח של עד 40 ק"מ. בעלי עסקים מהמרכז לעומת זאת, שהמחזור העסקי שלהם נפגע בשל ירידה בכמות הלקוחות או היעדרות עובדים שביקשו להישאר על דעת עצמם עם הילדים – לא יקבלו נכון לעכשיו כל פיצוי.

שריפה במפעל שנפגע, אזור התעשייה בשדרות(צילום: מיכל)

עובדים רבים נאלצו להיעדר מהעבודה. סגנית הממונה הראשי ליחסי עבודה במשרד הכלכלה, עו"ד רבקה ורמר, מספרת כי כ-90% מהתלונות שקיבלו היו מצד עובדים מהדרום שהם הורים לילדים קטנים, לאחר שנאלצו להישאר איתם בבית ולהעדר מהעבודה.

עבור עובדים המתגוררים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה נקבע כאמור, כי אחד ההורים יכול להישאר בבית עם הילדים ולקבל משכורת כרגיל, ובלבד שהמוסד החינוכי של ילדיו היה סגור בשל המצב במיוחד בעורף. לעומת זאת, עובדים ממרכז הארץ, שם לא היו הוראות מיוחדות לגבי פתיחת מוסדות החינוך - לא יקבלו כל פיצוי אם נעדרו מהעבודה כדי להיות עם ילדיהם.

בינתיים, ורמר מציינת כי הם כבר קיבלו תלונות מצד עובדים בדרום, שמעסיקיהם מסרבים לשלם להם משכורת עד שיקבלו את הפיצוי מרשות המסים, אף כי תשלום המשכורת הוא תנאי לקבלת הפיצוי. הפתרון העומד בפני עובדים אלו הוא הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.

תלונות בולטות נוספות מצד הורים עובדים היו כאשר שני ההורים עובדים במפעלים חיוניים, המחויבים להגיע לעבודה אחרת הם עוברים עבירה פלילית. ורמר מציינת כי עבורם נקבע כי אחד ההורים יוכל להעדר מהעבודה ולשאר בבית.

בעקבות המצב מעסיקים רבים במשק הזהירו מפני גל פיטורים. מסקירה שפרסמה הלמ"ס עולה, כי היצע המשרות הפנויות במשק ירד ביולי ב-7.3%, והמשמעות היא שפחות מעסיקים מחפשים עובדים. (בילי פרנקל)

המצב הביטחוני לא הועיל לקיפאון בנדל"ן

בשוק הנדל"ן מורגש בחודשים האחרונים קיפאון כבד, אותו ניתן לייחס בעיקר להמתנה בשוק לאישורו של חוק מע"מ אפס. ברבעון השני (אפריל-יוני) נרכשו רק 22 אלף דירות - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז הרבעון הרביעי של 2011. מבצע צוק איתן, המתנהל מאז חודש יולי לא ממש הועיל לקיפאון הקיים ממילא בענף, בייחוד באזור הדרום. עורך מחירון הדירות, לוי יצחק, אמר בתחילת אוגוסט ל-ynet, כי "בתקופת המבצע הצבאי כמעט ולא בוצעו בערי הדרום עסקאות נדל"ן". יצחק הדגיש כי הסיבה לכך נעוצה לא רק בלחימה, אלא גם בהמתנה לצעדי הממשלה.

שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי, אמר: "לעימותים צבאיים כמו העימות הנוכחי בדרום הארץ, אין השפעה אמיתית על שווי הנכסים באותם אזורים. מניסיון העבר מדובר בעימות שבסופו של דבר מוגבל בזמן, ואחריו יש תקופה של רגיעה. לכן אנחנו לא רואים כרגע ולא ראינו בעבר שינוי כלשהו בשוק". לדברי מסילתי, ירידה בהיקף המכירות נרשמה בדרום הארץ מטבע הדברים, גם בשל החשש מהלחימה וגם משום שאנשי נדל"ן גויסו למילואים - "מתווכים, שמאים ועורכי דין - לא היה עם מי לדבר".

באתר מדלן הזהירו מפני השפעתו של מבצע צוק איתן על שוק הנדל"ן, בהסתמכות על המצב בשנת 2009, אז נערך מבצע עופרת יצוקה. אמיר וינשטוק, ממקימי האתר, ציין כי "במבצע הקרקעי הקודם ברצועת עזה בסוף 2008, שוק הנדל"ן בדרום, כמו גם בשאר חלקי הארץ, ספג ירידה של 35%-40% בהיקף פעילות העסקאות". הנתונים הרשמיים מטעם המדינה לגבי חודשי הלחימה יפורסמו רק בהמשך, אולם לא הנמנע לשער כי הם יביאו היטב לידי ביטוי את השלכות צוק איתן.

לצד מגמות אלה, סוער שוק הנדל"ן בשבועות האחרונים עקב קריסה של חברות ביצוע בנייה, ביניהן צ. לנדאו ודורי בנייה. יזמים בתחום הנדל"ן סיפרו ל-ynet כי התחרות בענף הפכה לאיומה - לאחר ששכר העובדים טיפס ותנאי התשלום הורעו.

קיפאון בשוק הנדל"ן(צילום: תומריקו, ידיעות אחרונות)

מהסקירה הכלכלית של התאחדות בוני הארץ ליולי 2014 התברר, כי שכר העבודה לפועלי בנייה זרים, זה שמשפיע דרמטית על הוצאות חברות הבנייה המבצעות, עלה ברבעון האחרון ב-10% עבור עובדים זרים וב-3.8% עבור עובדים ישראלים בתחום הבנייה למגורים - בעוד שהשכר הממוצע במשק מצוי דווקא בירידה. בנוסף, מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.8% בהשוואה לשנה הקודמת וההוצאות הכלליות עלו ב-1.7%.

בענף מדווחים גם על איחור במועדי התשלום, וחברות הבנייה נאלצות להסכים לאיחור מוסכם בחוזה בין היזם לקבלן, עקב תנאי התחרות הגוברים. מצב זה הוא גם תולדה של הקיפאון בשוק הדיור, שמקשה על תזרים מזומנים בתחילת הפרויקט.

שוק המכוניות

ענף הרכב ירד בחודש יולי בכ-15% לעומת יולי אשתקד. מנגד, מתחילת השנה נרשם גידול במכירת המכוניות, כך שייתכן שהירידה ביולי תקוזז על ידי הנתונים השנתיים.

יש לקחת בחשבון כי חלק ניכר מהמכוניות שנמסרו ביולי, נרכשו מעשית לפני תחילת המבצע. כמו כן, חלק מאתרי מסירת המכוניות הגדולים נמצאים בטווח הרקטות, וייתכן שהעבודה בהם שובשה, ולא הצליחו למסור בפועל את כל המכוניות שבאמת נרכשו. נתוני חודש אוגוסט שיתפרסמו בשבועות הקרובים יעניקו תמונה מלאה יותר על שהתרחש בענף.

תלמידים ישולבו בבתי ספר מרוחקים

מתחילת מבצע צוק איתן משובשים חייהם של אזרחי ישראל, ותושבי הדרום ועוטף עזה בפרט. אמנם אנו נמצאים בחופש הגדול, אך בישובי עוטף עזה וערי הדרום בוטלו כמעט כל הפעילויות החינוכיות והקייטנות שהיו אמורות להתקיים במהלך חודשי הקיץ, והילדים מוצאים עצמם כבר למעלה מחודש בביתם, מנועים מלהתרחק מהמרחב המוגן.

מספר מחנות קיץ של תנועות הנוער קוצרו בשל המצב, אפילו בצפון הארץ, לאחר שהירי הגיע גם לשם. בישובים השונים בדרום הוציאו את התלמידים לפעילויות הפגה במרכז ובצפון הארץ, ובחלקן נעשו פעילויות גם במרחבים המוגנים. בעוד כשבוע אמורה להיפתח שנת הלימודים, אלא שבישיבת הממשלה הבוקר רמז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המערכה לא קרובה לסיומה. "אנחנו ערוכים לכך שהמערכה תימשך גם לאחר מועד פתיחת הלימודים", הבהיר.

במשרד החינוך ציינו הבוקר כי הם חותרים לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. "אנו עובדים לפי כמה תרחישים, ולכל תרחיש יינתן מענה בצורה הטובה ביותר. מבחינתנו כל תלמיד, לא משנה איפה הוא נמצא ובאיזה זמן, יקבל מענה על ידי המערכת. גם בביתו וגם מחוצה לו", אמר גורם במשרד.

המשמעות היא שבמידה ומשפחות המתגוררות בעוטף עזה שעזבו את בתיהם יחליטו שלא לחזור גם לאחר פתיחת שנת הלימודים, ילדיהם ישולבו במסגרות החינוך שבאותו ישוב בו הם ישהו. מענה נוסף שינתן הוא למידה מרחוק - אותו העלו במשרד גם במבצעים הקודמים. "אנו מקיימים מדי יום הערכת מצב, ולכן הערכת המצב יכולה להשתנות עד סמוך לפתיחת שנת הלימודים", המשיך אותו גורם, "אנחנו לוקחים את מכלול ההנחיות ועושים את המקסימום כדי שלכולם תהייה מסגרת לימודית מתאימה ונאותה".

פגיעת רקטה בחניון מכללת ספיר, סמוך לשדרות(צילום: בראל אפרים )

לא רק תלמידי בתי הספר נפגעים מהמצב, אלא גם הסטודנטים ברחבי הארץ בכלל ובדרום בפרט. עם תחילת הלחימה בוטלו הלימודים במוסדות האקדמיים בדרום בהם: אוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר, מכללת אשקלון, מכללת אחווה, מכללת סמי שמעון. נכון להיום מתקיימים הלימודים במוסדות אלה בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

בימים האחרונים פרסמו המוסדות בדרום את ההקלות לסטודנטים ולמשרתי המילואים. במכללת ספיר למשל סמסטר הקיץ נפתח באיחור של חודש. בחינות מועד ב' שהופסקו החלו מחדש והמכללה החליטה להוסיף מועד ג' לבחירה כדי לאפשר לאנשי המילואים ששוחררו להתכונן. הטבה נוספת שניתנת לכל הסטודנטים בספיר היא אפשרות בבחירת ציון מילולי (ציון שאינו בעל ערך מספרי ולכן אינו משתקלל בממוצע) בשני קורסים לבחירתם. גם המוסדות האקדמיים ברחבי הארץ פרסמו הקלות למשרתי המילואים שלומדים אצלם, בין ההקלות: עובר בינארי (ציון 'עובר' לקורסים כדי שלא יפגעו בממוצע המשוקלל ) ונקודות זכות על ימי מילואים. (שחר חי)

האמנים מחו"ל - נשארו בחו"ל

גם תחום התרבות, זה שהיה אמור אולי יותר מכל לספק לנו מעט אסקפיזם בקיץ ההזוי שעובר עלינו, נפגע אנושות. מי שציפה לפזז בהופעה טובה שחיכה לה מזה שנים או להעביר ערב שקט מול תוכנית הבידור האהובה עליו בטלוויזיה, התבדה.

פסטיבלי מוזיקה והופעות של אמנים בסדר גודל בינלאומי נדחו או בוטלו, תוך הסבת נזק כלכלי רב למפיקים - בראשם ניל יאנג, לנה דל ריי, סירק דה סוליי ובקסטריט בויז. בתעשייה מעריכים כי ההפסדים של שוקי וייס על ביטול ההופעה של ניל יאנג, למשל, עומדים על כמיליון שקל וחצי, בשל ההוצאות על הפקה, שיווק ופרסום. לוייס ולמפיקים נוספים לא נותר אלא לקוות כי הקיץ הבא ייראה הרבה יותר טוב.

אולי תגיע בפעם אחרת. לנה דל ריי(צילום: רויטרס)

גם אמנים מקומיים שתכננו להופיע ברחבי הארץ ביטלו או דחו את הופעותיהם, וחלק מאלה שתכננו להופיע מעבר לים ניזוקו אף הם, כאשר נפגעו מגל האנטי-ישראלי והזמנותיהם בוטלו.

בשוק הטלוויזיה, מעבר להפקות בינלאומיות שהיו אמורות להצטלם בארץ והועברו לחו"ל, זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת טוענות כי הפסידו עשרות מיליוני שקלים, בין היתר, בשל אובדן פרסומות גדול (מכיוון שחברות במשק מעדיפות לצמצם הוצאות ולא לפרסם בזמני חירום). על חלק מהאובדן הזה הן התגברו באמצעות מכירת חסויות לימי השידורים המיוחדים לימי הלחימה. מדובר למעשה בסוג של מעקף על ההוראה לפיה אין לשדר חסויות במהדורות חדשות. שתי הזכייניות נאלצו להוציא עובדים רבים לחופשות כפויות כדי לצמצם בעלויות.

אחת מהפקות הדגל של הטלוויזיה המסחרית, האח הגדול, היתה בעוכריה של קשת, שנאלצה להמשיך ולשדר מבית האח בו עדיין סגורים המתמודדים. למרות נתוני רייטינג שעברו את רף 30%, הזכיינית נפגעה וכמעט שלא שידרה פרסומות, ואם היו הפסקות, הן היו מאוד קצרות.

קשת גם הורידה מהאוויר במהלך המבצע את התוכניות "אנשים" ו"חי בלילה", ורשת מצידה הקפיאה את "דה וויס", צעד שגרם לנזק כלכלי גדול בגלל שהתוכנית תימשך לאחר תקופת החגים - תקופה בעייתית משל עצמה בה כמעט ואין פרסומות. לצד זאת, לוחות השידורים העתידיים השתבשו: "אקס פקטור" נדחתה, כך גם "מועדון לילה", "הכוכב הבא" ועוד.

דווקא ערוץ 10, שלאחרונה התמקד בתוכן חדשותי על פני תוכניות בידור, "הרוויח" מהמצב, ורייטינג תוכניות האקטואליה שלו זינק לשיאים חדשים. עם זאת, לא בטוח שהדבר בא לידי ביטוי ברווחים שלו מפרסום, תחום שנחלש גם בגזרתו. (רן בוקר ותום זיו)

קריסה דרמטית בתיירות

כאשר בוחנים את מצב התיירות על רקע המצב הביטחוני בישראל, ההתבוננות צריכה להיות רחבה יותר עד כדי "כל הארץ חזית". עם כל הצער והאמפתיה ליישובי הדרום, הרי שתייר המגיע לשבוע נופש בישראל בחודשי הקיץ, לא נוהג לנפוש על פי רוב בקיבוצי הדרום שנמצאים על הגדר, אלא יעדיף את אחד או יותר מיעדי התיירות המרכזיים - ירושלים, תל אביב, חיפה וים המלח. בבחינתנו את הענף בימי צוק איתן, יעדי תיירות מרכזיים בכל הארץ סופגים פגיעה קשה, אף יותר מענפים אחרים במשק - כולל כאלה שפעילותם מרוכזת בדרום.

המספרים ממחישים את הקריסה הדרמטית בענף התיירות. הפסדי הענף הכוללים עלולים להגיע לעשרות מיליוני דולרים, ושיקום הענף עשוי לקחת שנה ואף יותר. נתוני חודש יולי מראים כי חלה ירידה של 21% בכניסת תיירים לישראל, ו-26% בסך כל הכניסות לנתב"ג. נתונים מספריים דומים נרשמו בפעם האחרונה רק בימי מלחמת לבנון השנייה.

בתפוסת המלונות ניתן לראות ירידה מדורגת ביחס למיקומם. בדרום, באופן טבעי, מדובר על קריסה כמעט מוחלטת ותפוסות של 10%-20% מהממוצע לעונת הקיץ. במרכז הארץ מדובר בתפוסה של 60%-80% ביחס לעונה.

מחכים לתיירים בנתב"ג(צילום: AFP)

במשרד התיירות כבר מדברים בימים אלה על גל פיטורים המוני שלא יהיה מנוס ממנו, ועלול לגרום גם לסגירת אתרי נופש ובתי מלון. עם זאת, עד עתה לא נתקבל במשרד האוצר המתווה לשיקום התיירות שהוצע על ידי משרד התיירות, כך שטרם ידוע מה יהיה היקף הפיצויים, האם יזכו להם גם עסקי התיירות שנמצאים מעבר לקו ה-40 קילומטרים מהרצועה, וכיצד הענף ישוקם.

שר התיירות, עוזי לנדאו, שהתראיין בתחילת החודש באולפן ynet, אמר: "אנו מקיימים דיונים ענייניים ופתוחים עם האוצר, אבל יש גם אי הסכמות עד כה". לנדאו הוסיף: "הנחיתי להרחיב את הפיצויים לענף המלונאות מעבר לקו ה-40 קילומטר מהרצועה. מי שעוסק בתיירות בכל הארץ צריך לקבל את הסיוע הממשלתי. יש להדגיש את הצורך לסייע לפריפריה, לדאוג שאנשים לא יהפכו למובטלים".

נתון נוסף שראוי לציון מתייחס לתיירות היוצאת בחודשים האחרונים. לצד התיירות הנכנסת שנפגעה, דיווחו סוכנויות הנסיעות ואתרי ההזמנות על ירידה בהזמנות חופשות של ישראלים בחו"ל בחודש יולי. כאן לא מדובר בירידה של עשרות אחוזים אלא בפגיעה קלה יותר, אך עדיין הנתונים הנמוכים ביחס לממוצע הביאו להוזלות משמעותיות בשיא עונת הנופש.

הסיבה המרכזית לביטולי חופשות היתה גיוס נרחב ביותר של עשרות אלפי חיילי מילואים ביולי, וגיוס נוסף שנתבצע רק בשבוע שעבר. בנוסף מציינים בסוכנויות הנסיעות גם את מצב הרוח הלאומי שהביא רבים ממתכנני הנופש "לשבת על הגדר" ולהקפיא את הזמנותיהם - עד לתקופת החגים, בציפייה לרגיעה שתגיע עד אז. (עמית קוטלר)

ספורט: נזק כבד מאובדן מכירת כרטיסים

לקבוצות ליגת העל והלאומית בכדורגל נגרמו נזקים כספיים גדולים עקב מבצע צוק איתן שמשבש את פעילות המשחקים. עיקר הפגיעה היא בקבוצות שהגיעו למפעלים האירופים - מכבי תל אביב, הפועל באר שבע, הפועל תל אביב והפועל קריית שמונה - שנאלצו לארח את היריבות בקפריסין, איבדו הכנסה ממכירת כרטיסים ונאלצו להוציא כסף על מלונות, השכרת מגרשים וטיסות. בנוסף, בחלק מהקבוצות יש בעיה במכירת המנויים לעונה הקרובה. כך למשל, בית"ר ירושלים מכרה עד כה רק כאלף מנויים.

בפגישת ראשי מנהלת ליגת העל בכדורגל ונציגי הקבוצות, שנערכה אתמול (א') במשרדו של יו"ר המנהלת יורם באומן, התברר כי ליגת העל והליגה הלאומית לא יחודשו עד שיוסרו כל המגבלות של נוכחות קהל. בשל המצב הבטחוני והלחימה בדרום, נדחתה תחילת הליגה שהייתה אמורה לצאת לדרך אתמול. לאחרונה עלתה האפשרות כי מספר קבוצות יחליפו ביתיות והמשחקים ייערכו בצפון בתחילת הליגה, אך האפשרות הזו ירדה מהפרק.

מועצת ההימורים החליטה לסייע לקבוצות והעבירה לאחרונה מקדמות על חשבון העונה הקרובה. בליגת העל קיבלו הקבוצות כ-440 אלף שקל כל אחת, ובלאומית 191 אלף שקל. בימים הקרובים תעביר מועצת ההימורים מקדמה נוספת לקבוצות של כ-200 אלף שקל כל אחת.

גם נבחרת ישראל בכדורגל ספגה מכה. המשחק הביתי מול בלגיה במוקדמות אליפות אירופה, שתוכנן להיערך ב-9 בספטמבר באיצטדיון טדי מול 30 אלף צופים, יועתק כנראה לקפריסין או שיידחה ל-2015. הנזק הכספי להתאחדות, שייגרם מהעתקת המשחק לקפריסין, אם וכאשר יתרחש, נאמד בלמעלה מ-3 מיליון שקל.

גם נבחרת הכדורסל של ישראל נאלצה להעתיק את כל משחקיה הביתיים במוקדמות אליפות אירופה לקפריסין, ובמקום לשחק באולם נוקיה מול רבבת צופים הם משחקים מול אולמות עם מעט מאוד צופים בקפריסין. לאיגוד הכדורסל נגרם נזק של מיליוני שקלים מאובדן מכירת כרטיסים והוצאות לא מתוכננות על מלונות, טיסות ושכירת אולמות בקפריסין. (דוד בן שימול)

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו