13 מיתוסים על המשבר הכלכלי

מי אומר? עובדים שתנאיהם נפגעו, עובדים שמפוטרים או חוששים מפיטורים ופעילים בארגונים המייצגים אותם.

במיתוס הזה, כמו במרבית המיתוסים, יש שמץ של אמת: אכן, מעסיקים רבים מנצלים את המצב בציניות כדי לפטר עובדים ולהרע את תנאיהם. זוהי שעה רעה ליחסי האנוש במקומות העבודה, שעתם הגדולה של כל האנשים הקטנים, המעסיקים הנקמנים, ושל טרמפיסטים בחברות רווחיות שרוצים להחליף עובדים יקרים בזולים כדי לחסוך עלויות.

אבל האנשים הרעים הללו תופסים טרמפ על רכב אמיתי שדוהר לתוך התהום. די להציץ בדו"חות הרבעוניים של החברות הנסחרות בבורסה, על ההפסדים והירידה ההיסטרית במכירות. וכשמפסידים, או מרוויחים פחות - צריך לקצץ.

מדובר במגיפה כלל עולמית: מפעל שמפסיד רוכש פחות סחורה ממפעל שמפסיד, שמייצר פחות ורוכש פחות סחורה ממפעל שמפסיד ורוכש פחות סחורה. העובדים רגילים לחשוב על המנהלים ובעלי ההון כעל יצורים סופר-מתוחכמים, ומתקשים לעכל את העובדה שהם לא תכננו את המשבר אלא להיפך - הוא התפלק להם, קרה להם בניגוד לרצונם, והוא אמיתי ורציני להחריד.

מי אומר? כל מי שנפגע מהמשבר ואינו עיתונאי בעצמו.

גם במיתוס הזה יש שמץ של אמת: אין ספק שהתקשורת האיצה והפיצה את המשבר. משבר כלכלי הוא עניין של פחד ופאניקה, ואלה לא יכלו להתפשט במהירות כזאת על פני הגלובוס כולו בלא עזרתה האדיבה של המדיה.

אבל התקשורת לא יצרה את הפאניקה ואת המשבר. המשבר הוא מציאות ולא פיקציה, והתקשורת רק האיצה אותו כפי שהיא מאיצה, מעצם קיומה, כל תופעה מעניינת. התקשורת האיצה גם את אווירת השגשוג בשנות הצמיחה, ולמרות זאת אנחנו לא רואים בצמיחה פיקציה תקשורתית. משברים כלכליים אירעו כבר במאה ה-17 וה-18. הפאניקה, תכונה אנושית בסיסית, התפשטה גם אז מיבשת ליבשת והפילה כלכלות שלמות, ורק הקצב היה איטי יותר.

ולמי שעדיין לא השתכנע, אני יכול למסור את עדותי הצנועה כעיתונאי: לנו לא היה כדאי להמציא את המשבר. עיתונאים רבים מפוטרים כיום בעצמם - או חשים בחרדת הפיטורים. אכן, המשבר מייצר כותרות, וייתכן שבמדינה כמו שבדיה הוא מפיח רוח חיים בעיתונות המשועממת. בישראל, האמינו לי, לעולם לא תחסר לעיתונים עבודה. מה גם שמשיחות עם עמיתים עולות טענות על לחצים שמופעלים עליהם "מלמעלה", ואלה מיועדים דווקא להנמיך את ווליום הדיווחים על המשבר ולהקטין את הדרמה.

מי אומר? אנליסטים, אנשי עסקים, פוליטיקאים, פרשנים, אסטרולוגים, וכל מי שרוצה להרשים את הציבור בבקיאותו המופלגת ברזי השוק.

שמץ של אמת: אכן, רבים מהאנליסטים, אנשי העסקים, הפוליטיקאים, הפרשנים, האסטרולוגים וכל אלה שרוצים להרשים את הציבור בבקיאותם ברזי השוק, אומרים שהמשבר עומד להחריף ואחר כך להסתיים במהלך 2009. ויתכן שהם צודקים.

אבל יתכן, באותה מידה, שהם אינם צודקים. ומה שבטוח, לאף אחד אין שמץ של מושג מתי המשבר יסתיים, ממש כשם שכמעט אף אחד לא חזה אותו, ובוודאי שלא חזה מתי בדיוק הוא יפרוץ. סביר להניח שהמשבר יסתיים בתהליך הדרגתי ושקט, שרק מעטים יבחינו בו בהתחלה. יתכן שהוא כבר נגמר, שהבורסה תעבור כבר השבוע למגמת עליה, שאף חברה לא תקרוס עוד ושלא יפוטרו עוד עובדים. ויתכן, באותה מידה, שהוא יימשך 10 או 15 שנה - וכבר היו דברים מעולם.

מי אומר? ישראלים, כמובן, בעיקר כאלה שעלולים להיפגע ממנו.

שמץ של אמת: אכן, המשבר לא התחיל בישראל אלא הגיע אליה מבחוץ, באיחור רב, מארצות הברית של אמריקה, בגלל חוליים פנימיים של המשק האמריקני.

אבל המשבר הגיע גם לכאן, ובגדול. כשארה"ב מתעטשת, כל העולם רועד, וישראל, החוסה בצילו של הדוד סם, רועדת יותר. היקף הפיטורים במשק הישראלי, שנשען במידה רבה על ייצוא לארה"ב, גדול מזה שבאירופה, והבורסה בתל-אביב צונחת בדיוק כמו אחיותיה מחו"ל. ואם נוסיף לכך שמצב החיסכון הפנסיוני בישראל היה רע עוד לפני המשבר - הרי שמצבנו באמת גרוע.

מי אומר? כל מי שרוצה ללכלך על בנימין נתניהו. וככל שהבחירות מתקרבות, יש יותר אנשים כאלה.

שמץ אמת: אכן, יש כמה רבבות אנשים שהרפורמות של נתניהו חשפו את חסכונות הפנסיה שלהם לקזינו של שוק ההון - עמיתי קרנות הפנסיה החדשות של ההסתדרות, שנתניהו הלאים ומכר לחברות הביטוח.

אבל: ראשית - אין לכך כל קשר לוועדת בכר. ועדת בכר בסך הכל העבירה את ניהול קופות הגמל - שהיו מושקעות בבורסה הרבה לפני נתניהו - מהבנקים לבתי ההשקעות הפרטיים. האם בכך הן חשפו אותן לסיכונים? האם מנהלי הבנקים בישראל אינם רודפי בצע? האם הם מעולם לא השתתפו בהרפתקאות פיננסיות, לא הימרו על כספי הלקוחות ולא דפקו את הלקוח הקטן בשביל הטייקון השמן? מי שמאמין בשטויות כאלה נולד אחרי 1983, או שהוא סנילי, או נאיבי, או כולם ביחד.

שנית - הרפורמות של נתניהו לא פגעו בלקוחות קרנות הפנסיה הוותיקות ובעובדים המבוטחים בפנסיה צוברת, וכמובן, לא במיליוני העובדים והנזקקים שעדיין אין להם פנסיה בכלל. ולמען הדיוק בסוגיה רגישה זאת, יש לציין שהליכוד הבין כבר לפני כשנה את הטעות שנעשתה בקרנות החדשות, והציע לכנסת להחזיר את הגלגל לאחור - ודווקא הקואליציה התנגדה.

מי אומר? מי שאחראי על המדיניות - הממשלה, כמובן, אבל גם יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, שרואה את עצמו כמעצב המדיניות הכלכלית שלה.

שמץ של אמת: אכן, מצבה הכלכלי של ישראל בשנים האחרונות שפיר.

אבל המשבר יצר מציאות חדשה לחלוטין. הכסף שהצטבר כאן בשנים האחרונות לא צמח מאדמת הארץ, אלא הגיע לכאן מעבר לים - ועכשיו, כשהפעילות הכלכלית באירופה ובארה"ב מצטמקת - נגזר על הייצוא הישראלי ועל ההשקעות הזרות המגיעות לכאן להצטמק יחד אתה - ולחנוק את המשק המקומי.

הצמיחה הנאה בישראל שלפני המשבר אינה מדגדגת למיתון העולמי, והעודף התקציבי שהצטבר כאן מתגמד ליד ההוצאות שהמשבר כופה על הממשלה. חמור מכך: המשבר מחייב התערבות של המגזר הציבורי, שמספק מקומות עבודה וקצבאות להמוני המפוטרים - אבל ממשלות ישראל לדורותיהן דאגו לכסח למגזר הציבורי את הצורה, והוא הגיע למשבר בלתי מוכן בעליל: עם קצבאות מצומקות ופרוייקטים ממשלתיים מופרטים ומשותקים.

מי אומר? דוברים ויח"צנים של המועמדים בבחירות, כמובן, שרוצים שנדע למה לבחור את המנהיג שלהם.

שמץ אמת: אכן, חשוב להצביע בבחירות. למועמדים השונים יש תוכניות רציניות להתמודדות עם המשבר, ואם מי שייבחר יטרח גם לקיים חלק מהן, עשויה להיות להן השפעה על היקף הפיטורים והיקף הפגיעה בחסכונות הציבור.

אבל: וזה "אבל" ענק - שום ממשלה בישראל לא תקבע מתי המשבר יסתיים. עם כל הכבוד, בין אם שר האוצר יהיה אלברט איינשטיין, רוני בר-און, בנימין נתניהו, הקוסם מארץ עוץ או הקוף ממשחק המשקיעים - גורל המשבר ייקבע בניו-יורק, בוושינגטון, בבריסל או בבייג'ין - ולא בירושלים.

מי אומר? אנשים טובים מארגונים שפועלים לטובת השכבות החלשות, עיתונאים ופוליטיקאים בעלי אג'נדה חברתית.

שמץ של אמת: השכבות החלשות, מעצם היותן כאלה, סובלות יותר מכל פגיעה. לב לבייב לא יצטרך למכור את ביתו המפואר בלונדון גם אחרי שהפסיד מיליארד דולר, ומפוטרי ההייטק יצטרכו לסבול מירידה זמנית ברמת חייהם - אבל עדיין יחיו טוב יותר ממרבית האנשים בישראל. ואילו העובד שפוטר ממפעל בכרמיאל אחרי 30 שנות עבודה, איבד את כל עולמו.

אבל היקף הפגיעה ועוצמתה, במקרה הזה, היא גבוהה יותר ככל שעולים בסולם. יש לך פנסיה? היא התכווצה. אין לך פנסיה? לא קרה דבר. יש לך עבודה? פוטרת. אין לך עבודה? אז אין לך עבודה.

עובדי הקבלן, הקאסטה הנמוכה ביותר בחברה אכולת הפערים שלנו כמעט ואינם נפגעים: הם מועסקים בענפי השירותים ובמגזר הציבורי, שבהם, לפי שעה, העסקים כרגיל. מרבית המפוטרים החדשים הם עובדי ההייטק ועובדי התעשייה המאוגדים, שנהנו עד פיטוריהם מזכויות סוציאליות נאות. מדובר באחוזים בודדים מכלל ציבור העובדים, ואילו בקרב המיליונרים והמיליארדרים - אין אחד שלא נדפק.

המשבר מייצר כותרות ענק דווקא בגלל שהוא פוגע באלה שרגילים שיש להם, ונכנסים לחרדה עמוקה מכל שינוי לרעה. 400 אלף קשישים ומובטלים בישראל חיו מתרומות מזון בשיא תקופת השגשוג. לא ידעתם? ברור, הרי הם רגילים לכך, הם לא סיפור בכלל. מי הם ליד עובד ההייטק שאיבד את רכב הליסינג.

למרבה האבסורד, עשוי המשבר אפילו לעדן קצת את דו"ח העוני של השנה הבאה. חישוב העוני בישראל הוא יחסי, ואם הפיטורים בהייטק ומחיקות ההון יזיזו קצת את הצמרת לכיוון הממוצע - נזכה אולי לבשורות טובות בנובמבר הבא - שיתגלגלו לבשורות רעות אחרי שפקידי האוצר יקראו את הדו"ח ויחליטו לסגור עוד כמה מועדוניות לנוער במצוקה.

מי אומר? מי שרוצה להפחיד אותנו: שורטיסטים, קוני-פוטים, עורכי דין שמומחים בפירוק חברות, בעלי קרנות גידור שהימרו נגד השוק, מעסיקים שאוהבים לפטר ופוליטיקאים שרוצים שתדעו שהמצב באמת, באמת חמור - ותצביעו בשבילם בבחירות.

שמץ של אמת: אכן, שלושת החודשים האחרונים היו הזמן הרע ביותר בתולדות הכלכלה מאז מלחמת העולם השניה. מאז 1929 לא נרשמו ירידות כאלה בבורסה, מאז שנות ה-30 לא קרסו כל-כך הרבה חברות ולא פוטרו כל-כך הרבה עובדים.

אבל: המשבר הנוכחי אינו מגיע לקרסוליו של השפל הגדול, מסיבה פשוטה: השפל נמשך 10 שנים, מ-1929 עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ואילו המשבר הנוכחי החל בארה"ב לפני כשנה וחצי, ויתכן, כאמור, שיסתיים במהרה. בזמן השפל הגדול קרסו אלפי בנקים; כל אמריקני רביעי היה מובטל; ערים שלמות התרוקנו; קשישים באירופה הנאורה מתו מקור וילדים בגרמניה חיפשו מזון בפחי הזבל. כל הדברים הנוראים הללו אינם קורים כיום, ונקווה מאוד שלא "נזכה" לראות אותם קורים.

המיתוס: המשבר הוא המתמוטטות של השיטה הקפיטליסטית, ואולי של כלכלת הכסף כולה.

מי אומר? מי שמייחל לסופה של השיטה הזאת: קומוניסטים, אנרכיסטים, סינדיקליסטים ושאר ברדקיסטים.

שמץ של אמת: אכן, המשבר גורם מבוכה לקפיטליסטים הקיצוניים, המתנגדים לכל התערבות ממשלתית. ממשלות העולם - גם השמרניות ביניהן (כמו שלנו) - מוצאות את עצמן מתערבות בשווקים, מרחיבות תקציבים, מלאימות חברות, מגבילות שכר, מעלות מסים, מגדילות קצבאות, מעניקות סובסידיות ומבטחות לקוחות - כל מה ש"אסור" להן לעשות.

אבל מכאן ועד להתמוטטות כלכלת השוק או כלכלת הכסף כולה הדרך עוד ארוכה מאוד. ראשית, מדובר בצעדים זמניים שנעשים לרגל מצב החירום, מתוך הבנה שמה שנחשב לנכון בימי שיגרה אינו נכון במצבים קיצוניים. המלאימים מדגישים בכל הזדמנות כי הם מתכוונים להפריט בחזרה עם יעבור זעם.

תוכניות החילוץ וההתערבות לא נועדו לבטל את כלכלת השוק אלא לסייע לה. כלכלת השוק - בגרסתה האמריקנית הקיצונית, ובגירסת מדינת הרווחה השוודית - היא מנגנון הייצור היעיל ביותר שהומצא עד כה, ואין לה שום תחליף באופק. הקפיטליזם כבר נקלע בעבר לעשרות משברים קשים, ויצא מכולם בריא ושלם, משופשף ומחוזק. כל האימפריות קורסות בסוף, אבל קריסתה של אימפריית קוקה-קולה-מקדונלס היא חזון רחוק.

מי אומר: המוסלמים הקיצונים - ממחבלי אל-קעידה ועד המשטר האיראני. המשבר, לשיטתם, הוא עונש משמיים לאמריקה השנואה על "פשעיה" נגד האיסלאם, ועונש לשיטה הקפיטליסטית, המבוססת על הלוואות בריבית, האסורות לפי האיסלאם.

שמץ של אמת: מי שמאמין בצדק אלוהי, שכר לצדיקים ועונש לרשעים, עשוי למצוא אותם בסיפורו של המשבר הזה. אותם מנהלים נכלוליים, שגבו ריבית דריבית מאמריקנים קשי יום שרק רצו לקנות לעצמם דירה קטנה, נפלו הפעם קרבן לתאוות הבצע של עצמם, והפילו יחד אתם את כל השוק הפיננסי ההרתפקני והחמדן.

אבל המשבר הביא עמו גם ירידה של יותר מ-60% במחיר הנפט, מכה קשה לאיסלאם בכלל ולאיראן בפרט. אמריקה נפלה? איראן התרסקה. הייתכן שאללה הרחום ורב-החסד, שציווה על מאמיניו לכבד את הנוצרים ואת היהודים, העניש גם את אותם טרוריסטים המתיימרים לייצג את אומת האיסלאם הגדולה?

מי אומר? אנטישמים.

שמץ אמת: אין. נכון, אמנם, שאחדים מבעלי המשרות הבכירות ביותר בעולם הכספים הם יהודים, ושאחדים מהם קיבלו החלטות אומללות שאולי גרמו למשבר או החריפו אותו.

אבל כמה יהודים נפגעו מהמשבר? כמה ממפוטרי ההייטק בישראל ובארה"ב, מנהלי החברות הקורסות, הברוקרים, מנהלי ההשקעות, הבנקאים, הסוחרים והעובדים הם יהודים בעצמם? אם הפרוטוקולים של זקני וול-סטריט הביאו את המשבר על העולם, מדוע הם לא דאגו קודם שיפסח על סימונה מחדרה ועל ג'ניפר מניו-ג'רזי?