יש לנו ארץ מצטמקת
מהרו וצאו לטייל בשדות הפתוחים של השרון ולכיש, ביערות הגליל העליון ובנגב כי כולם עלולים במוקדם או במאוחר להעלם מתחת לשכבות בטון ואספלט. דו"ח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע מסיט את המבט אל 81 מוקדים בהם נמצא הטבע הפתוח של כולנו תחת לחץ של מתכננים שאפתנים, יזמי נדל"ן, חקלאים ותעשיינים
מכירים את השדות הפתוחים של השרון? ומה עם המרחבים של חבל לכיש, יער בית קשת או נחל יתלה בדרך לירושלים? ביקרתם לאחרונה בהר שחמון ליד אילת או בחולות סמר? אם לא - מהרו וצאו לשם כי כולם, ועוד רבים אחרים - נמצאים תחת איום אמיתי. הטבע שם עומד להיקבר תחת יישוב חדש, כביש או מסילת רכבת, להפוך למכרה חול או חוות לולים.
בדו"ח מפורט שהיא חושפת היום (ב') מתריעה החברה להגנת הטבע על 81 מוקדים בהם השטחים הפתוחים בישראל נתונים תחת איום ולחץ סביבתי. בחברה מזהירים כי מדינת ישראל פועלת בניגוד למדיניות התכנון שלה עצמה, ומעדיפה באופן שיטתי אינטרס יזמי וכלכלי של בודדים על פני אינטרס ציבורי רחב. במלים אחרות: הטבע של כולנו ממלא את חשבונות הבנק של חברי אלפיון מיוחס.
- לרשימת האיומים - לחצו כאן
המידע בדו"ח התקבל ממוסדות התכנון של מדינת ישראל שהחברה מיוצגת בהם כנציגת ציבור מטעם ארגוני הגנת הסביבה. הדו"ח מציג את כל מוקדי האיום, מסביר מי הגורם המאיים עליהם ומה הנזק שעלול להיגרם. לרוב מדובר בתוכניות בנייה, הרחבת יישובים קיימים ופיתוח עירוני על חשבון טבע, סלילת כבישים או מסילות רכבת, הרחבת שטחי פעילות חקלאית או מסחרית וגם יוזמות כמו כריית חול. לצד כל איום מפרטת החברה להגנת הטבע את עמדתה ואת הדרך בה היא מאמינה שניתן לצמצם את הנזק.
מי מאיים על הטבע: המדינה והיזמים
בין היתר מוזכרים בדו"ח מספר מאבקים סביבתיים בולטים מהשנים האחרונות. בין היתר מדובר במאבק נגד הקמת המלון בעמק ססגון שבאזור תמנע, פיתוח חוף הבונים וחוף פלמחים, מאבק סביב עיר הסרטים בראשון לציון, הקמת מגדלי חוף הכרמל ומתקן הפולינום בחיפה, הקמת מצפה עירון ויישובים בחבל לכיש, מאבק עמק הצבאים בירושלים, המאבק על קו הרכבת לירושלים, פרשת בריכה 5 בים המלח ותעלת הימים, בנייה על סף מכתש רמון ופתיחת חולות סמר לכרייה, ועוד. בנוסף, כולל הדו"ח 11 איומים חדשים שלא אוזכרו בדו"ח הקודם שפורסם לפני חצי שנה.
כאן יוקם מלון. עמק ססגון (צילום: יניב גולן)
למעט גדר ההפרדה בוואדי קלט ובמדבר יהודה, עוסק הדו"ח כולו באיומים על השטחים הפתוחים בתוך גבולות הקו הירוק. לטענת אנשי החברה, אין בכך כדי לטעון שבשטחי יהודה ושומרון לא קיים איום תמידי לשטחים הפתוחים.
לדברי מחברי הדו"ח, האיומים על השטחים הפתוחים מתחלקים בין שני גורמים עיקריים – הממשלה והמגזר הפרטי, וכי למרות השיפור במדיניות המוצהרת שאותה מוביל משרד הפנים, בפועל ישנם לחצים פוליטיים, סקטוריאליים ולחצי הון ושלטון על מוסדות התכנון.
"בכל הנוגע לפעילות משרדי התחבורה, תשתיות לאומיות, שיכון, חקלאות ובייחוד מנהל מקרקעי ישראל, בולטת חסרונה הגנה ברורה ונחושה על שטחים הפתוחים", אמר המתכנן הסביבתי של החברה, איתמר בן-דוד. ראש אגף שמירת טבע בחברה, ניר פפאי, אמר כי "הדרך לשמור על הטבע נמצאת בשמירה על השטחים הפתוחים, והדרך לשמור על השטחים הפתוחים עוברת דרך מוסדות התכנון".
בתוכנית: מסעדות וחניוניםץ חוף הבונים (צילום: דורון נסים)
שישה כבישים בשרון; יישובים חדשים בלכיש
בין היתר מציין הדו"ח כיצד בניגוד למדיניות התכנון אותה אימץ משרד הפנים לפני כשלוש שנים, עדיין עוסקות רשויות המדינה השונות בקידום תוכניות להקמת יישובים חדשים כמו מצפה עירון, קדמת גפן, כסיף וצמד יישובים בפתחת ניצנה שאמורים לקום בלב שטחים פתוחים ערכיים - במקום להפנות משאבים להרחבת יישובים קיימים.
עוד עולה מהדו"ח כי ישנם לא פחות משישה כבישים שמתוכננים להיסלל בשרון, על תא שטח יחסית קטן, ומקודמים על ידי משרד התחבורה והחברה הלאומית לדרכים. בסך הכל מדובר על 16 תוכניות לפיתוח תשתיות תחבורה, בהם שדה התעופה הבינלאומי מגידו, שמתוכננן להיבנות בעמק יזרעאל ובחברה להגנת הטבע חוששים כי הוא ישנה לחלוטין את נוף העמק ולכן יש להקימו בסמיכות לבסיס חיל האוויר רמת דוד.
השתלטות בדואים בנגב; לולים בצפון ובהרי יהודה
הדו"ח מבקר את מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן שהתעלמו מהתפשטות הבדואית ברחבי הנגב, הגורמת לנזקים סביבתיים-אקולוגיים ונופיים בלתי הפיכים, באמצעות דחיית ההכרעה בהסדרת הנושא במישור התכנוני ומבלי להתמודד עימו באמצעות אכיפה.
לטענת החברה, מנגנון ההסדרה עליו המליצה ועדה בראשות השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג לאחרונה עשוי אף להנציח את הנזק ובמקומו מציעה החברה להפעיל את הליכי התכנון הרגילים של מדינת ישראל.
יישוב בדואי בתל ערד (צילום: סלוא עלינאת)
גם המתים גוזלים שטחים פתוחים. המחסור בשטח פנוי לצרכי קבורה באזור המרכז הביא את מוסדות התכנון לשקול עידוד קבורה רוויה – בקומות – אך בפועל מגלה הדו"ח כיצד מקודמת כעת בגעש, מודיעין ובגן רווה תוכנית להקמת בתי עלמין מטרופוליניים.
וגם תום עידן החקלאות מקבל ביטוי בדו"ח. כך למשל שימוש בקרקע חקלאית כמגרש לאחסון מכוניות בחבל אילות או פעילות מסחרית בלתי חוקית בקרקעות במושבי המרכז. מצד שני, הוצאת ענף הלולים מתוך היישובים הכפריים בצפון ובהרי יהודה עלולה אף היא, לטענת הדו"ח, לבוא על חשבון שטחים פתוחים. בחברה קוראים למוסדות התכנון להצמיד את הלולים שיוקמו לדופן היישובים הקיימים, ולא לתכנן ולהקים אותם חשבון שטחים בעלי ערכיות נופית ואקולוגית.
גם האנרגיה הסולארית על הכוונת
אחד הויכוחים המעניינים שהדו"ח מציף הוא בתחום האנרגיות המתחדשות. בעוד ארגוני הגנת סביבה אחרים תומכים בהרחבת היקף השימוש באנרגיות מתחדשות כמו למשל אנרגיה סולארית, בחברה להגנת הטבע חוששים כי כמות האנרגיה שתופק באמצעים אלו אינה מצדיקה בהכרח את החתימה האקולוגית שלהם, וכי יש לפעול לצמצום צריכת החשמל ולא להרחבת הייצור. החשש הוא שהקמה מאסיבית של חוות סולאריות כדי לעמוד ביעדים שהציבה המדינה, תבוא על חשבון שטחים פתוחים בעלי ערך אקולוגי בנגב.
עיקר הביקורת בדו"ח מופנית כלפי מנהל מקרקעי ישראל, שהוא לטענת החברה כלי מרכזי במדיניות המעדיפה אינטרס יזמי צר על אינטרס ציבורי רחב. המתכנן בן-דוד אמר כי המנהל אינו צריך לשווק תוכניות הפוגעות בשטחים הפתוחים. "מפריטים את הטבע ואת הנופים שלנו".
למרות התמונה הפסימית מנכ"ל החברה להגנת הטבע, גרשון פלג, אינו פסימי: "אי אפשר להכחיש שיש מגמה של שיפור... הציבור איתנו והפוליטיקאים, שקוראים את המפה, רואים את המגמה שבסופו של דבר תוביל למעשים".
לפנייה לכתב/ת 
